מתגעגע לרבין ולח"כים הערביים מפעם, וזורק במודע את קולו לפח. ראיון עם דראושה

במשך שנים, היה עבד אל-והב דראושה סמל הציבור הערבי. היום, בגיל 77 הוא פנסיונר שנזכר בערגה בממשלת רבין, חוזר לשליחותו הסודית כשערך ביקור תנחומים רב חשיבות אצל אסד, ובעיקר לא מתעגע כלל. קול מהעבר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עבד אל-והב דראושה, בשבוע שעבר
עבד אל-והב דראושה, בשבוע שעברצילום: גיל אליהו
מורן שריר - צרובה
מורן שריר
מורן שריר - צרובה
מורן שריר

לפני היבא יזבק היתה חנין זועבי ולפני חנין זועבי היה עזמי בשארה ולפני עזמי בשארה היה דראושה. בכל דור מסמן המיינסטרים היהודי בישראל מנהיג ערבי אחד והופך אותו לסמל של הציבור הערבי כולו, כליא ברקים של עוינות. בשנות ה-90 זה היה עבד אל-והב דראושה. את הקריירה שלו בכנסת התחיל דווקא מתוך לב המרכז, כשנבחר ברשימת המערך לבחירות 1984. לקראת סוף אותה קדנציה הוא פרש מהמערך והקים את "המפלגה הדמוקרטית הערבית" (מד"ע). פעמיים נבחרה מד"ע לכנסת כשב-1992 נכנס יחד עם דראושה גם חברו למפלגה טלב א-סאנע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ