בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניוט גינגריץ': חזרה לגבולות 1967 היא התאבדות

בכתבה ראשונה בסדרת כתבות לקראת בחירות 2012, אמר המועמד הרפובליקאי הוותיק ל"הארץ" כי הוא עדיין אופטימי לגבי סיכוייו להיבחר

תגובות

ניוט גינגריץ' הוא אולי הפנים הכי ותיקות ומוכרות מבין המתמודדים של המפלגה הרפובליקאית המקווים להגיע ב-2012 לבית הלבן. היום, אפילו מועמדים טריים כמו חברת הקונגרס השמרנית מישל בכמן עוקפים אותו בסקרים, והתקשורת חוגגת על הצרות של הקמפיין שלו, שחווה גל עזיבות של דמויות מפתח ונקלע לחובות. אולם, בראיון ל"הארץ" במשרדו ברחוב קיי בוושינגטון, הרחוב החביב על הלוביסטים, גינגריץ' לא נשמע מאוים. "מספר מדהים של אנשים שמעולם לא ניהלו קמפיין לנשיאות פוסקים לגבי דברים שהם לא מכירים", הוא אומר. "אני מתכוון לזכות במועמדות של המפלגה הרפובליקאית לנשיאות, ואז לזכות בנשיאות".

קירות לשכתו רחבת הידיים מעוטרים בתצלום של הדגל האמריקאי עם בניין הקפיטול ברקע, ותריסר שערי מגזינים ממוסגרים עם תמונתו. המדפים עמוסים בספרים, לרוב הספרים שהוא כתב (הוא פרסם 23 עד כה). גינגריץ' מוכר בפוליטיקה האמריקאית בתור "מכון מחקר של איש אחד", והוא בהחלט יכול לקחת קרדיט על השמעת אזהרות פסימיות לגבי הידרדרות ארה"ב, הרבה לפני שזה הפך לאופנתי בפוליטיקה. אך חלק מהתחזיות שלו לא דייקו. למשל, בספרו משנת 1996, "לחדש את אמריקה", הוא כתב שעד 2020 יהיה אופנתי לחגוג ירח דבש בחלל. החודש, עם נחיתת מעבורת החלל האחרונה והעברתה למוזיאון, נראה כי גינגריץ' היה אופטימי מדי.

אך המחבר מסביר את הפספוס בכך שארה"ב, שכמעט בכל הספרים שלו "נמצאת בפרשת דרכים", לקחה פה ושם פנייה שגויה. "כבר בספרי 'חלון הזדמנויות', שכתבתי ב-1984, אז היה שיא האופטימיות של שלטון רייגן, דיברתי על סכנת הטרור והנשק הגרעיני", הוא מזכיר. "כשלנו בניסיון לפתור את הבעיות שלנו. האיסלאם הקיצוני היום הוא איום הרבה יותר גדול. סין היא גורם הרבה יותר משמעותי ממה שהיתה אז. וכן, אנחנו בפרשת דרכים. או שהעם האמריקאי ידחה את הממסד ויחזיר את המדינה למסלול הנכון, או שהממסד יפקח על ריקבון המדינה הזאת. ואם נבחר באפשרות השנייה, העולם יהפוך למקום הרבה יותר מסוכן".

אי–פי

מוכן לשינוי דרמטי

זו בדיוק הסיבה שגינגריץ' החליט הפעם להצטרף למרוץ. "כן, זו פרשת דרכים עד כדי כך רצינית", אומר גינגריץ'. "אנחנו חייבים לחזור להיות מדינת יזמים החלטית ונמרצת, או שהנכדים שלי יירשו מדינה שכפופה לסין, מאוימת על-ידי האיסלאם הקיצוני וחסרת היכולת לעצב את עתידה. האם האמריקאים רוצים מישהו שבאמת מוכן להוביל שינוי דרמטי ויוצא דופן, או שהם רוצים פוליטיקאי מן השורה?".

השינוי לדידו צריך להתבטא גם במדיניות החוץ - כולל להפסיק לטפח אשליות לגבי המהפכות בעולם הערבי. "כל התפישה הזאת של 'אביב העמים הערבי' זו פנטזיה מעניינת. אין לנו מושג מה ייצא מזה.

אתה רומז שארה"ב לא היתה צריכה להתערב במשבר בלוב?

"אני חושב שמבצע חשאי להיפטר מקדאפי היה יעיל יותר, אבל אני לא חושב שארה"ב צריכה לשלוח חיילים למדינות באופן כללי, כולל אפגניסטאן, עיראק ולוב. באוגוסט אשא נאום על כך שעשר שנים אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, ארה"ב בסכנה גדולה יותר מאי פעם".

אתה מאמין שהיה להם תפקיד בהחבאת בן לאדן?

"אם היית שואלת אותי איפה הוא יהיה כשנמצא אותו, הייתי אומר במערה בווזיריסטאן. אם היית אומרת אז שהוא יושב במרחק קילומטר וחצי מהאקדמיה הצבאית שלהם - הייתי אומר שזה אפשרי רק אם שירות המודיעין הפקיסטאני סייע לו".

נדמה שבמרוץ הזה ישראל תופסת מקום חסר פרופורציה - האם זה טוב לנו?

"אני חושב שלישראל היה מוטב לו היה קונצנזוס על כך שהישרדותה של ארה"ב בלתי נפרדת מהישרדותה של ישראל, ואם ישראל היתה סוגיה אל-מפלגתית. אבל זה בלתי אפשרי עם הנשיא הזה. ההצעה שלו לחזור לגבולות 1967 היתה התאבדותית. מדינת ישראל אשר תסכים לגבולות 1967 זו מדינה שמשלימה עם מותה. הנשיא אובמה דיבר על 'גבולות 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים'. ראש הממשלה אולמרט דיבר בעיקרון על אותו הרעיון. אך יש הבדל בין מה שאובמה אמר לבין מה שהוא טוען שאמר. בנאום המקורי שלו הוא יצר מסגרת המאפשרת לחמאס ולרשות הפלסטינית להגיד: אנו מתחילים מו"מ מהגבול".

אי–פי

סכסוך במזרח התיכון

אז מה ההצעה שלך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני? מה אתה חושב על ההתנחלויות?

"אני חושב שההתנחלויות אינן רלוונטיות. אם ישראל היתה מפנה את כל ההתנחלויות מחר בבוקר, היו צצות דרישות חדשות".

אתה לא רואה את הסכסוך כסכסוך פוליטי?

"אני רואה את זה בתור סכסוך זהות, זה יותר מהותי מסכסוך פוליטי וקשה להילחם בזה. האיסלאם הקיצוני כבר משנות ה-20 וה-30 היה אנטישמי, הרבה לפני הקמת מדינת ישראל. העוינות כלפי היהודים בפלסטין היתה יוצאת דופן. המופתי הגדול של ירושלים תמך בנאצים. זו לא בעיה פוליטית, זו שאלה מהותית של זהות".

כלומר אתה לא מאמין בפתרון שתי המדינות?

"אחת התרומות המשמעותיות של רייגן לתבוסת בריה"מ היתה להגדיר אותם 'אימפריית הרשע' כבר ב-1983. חמאס זה רשע. זה לא ארגון פוליטי רגיל ושותף למו"מ. חמאס אמר בצורה פומבית וחוזרת ובכל כלי תעמולה אפשרי שמטרתו להרוג יהודים ולחסל את ישראל".

אבל יש גם את הרשות הפלסטינית, לא?

"מחמוד עבאס אמר לפני חודש שהוא רוצה פלסטין בלי יהודים (הפלסטינים הסבירו מאוחר יותר שכוונתו היתה מדינת פלסטין ללא נוכחות חיילים יהודים, נ"מ). יש לך בעיה רצינית, כי קיים דפוס של 60 שנה של דחיית הכרה בישראל, ואי אפשר לנהל מו"מ עם שכן שמנסה להרוג אותך".

לא אמורים לנהל מו"מ עם אויבים? ארה"ב שינתה את גישתה כלפי הטליבאן.

"ממשל אובמה מנסה לפייס אותם כדי שנוכל לעזוב את האזור, אך לדעתי זה יהפוך אותם למסוכנים ואנטי-מערביים יותר".

איך היית מתמודד עם ההצבעה באו"ם בספטמבר?

"הייתי מציע לארה"ב ליישם את עצתו של שר החוץ ג'ים בייקר לנשיא ג'ורג' בוש האב, שיאיים להפסיק את מימון האו"ם".

עד כמה זה מציאותי?

"הממשל הזה בטח לא יעשה את זה, אבל ברור שזו מדיניות מציאותית. אך כרגע רואים את ארה"ב בתור מדינה שהנהגתה אינה מסוגלת להתמודד עם איומים. עצם העובדה ש-60 מדינות השתתפו בוועידה נגד הטרור בטהראן, כולל עיראק, פקיסטאן ואפגניסטאן, מעידה על כך שלפי התפישה שלהן, היה זה פחות מסוכן לעצבן את ארה"ב מאשר את איראן".

אז מהי האסטרטגיה היעילה להתמודד עם המשטר האיראני?

"אנחנו צריכים ללמוד מרייגן, תאצ'ר והאפיפיור יוחנן פאולוס השני. המטרה שלנו צריכה להיות להחליף את המשטר הנוכחי באיראן באמצעות מבצעים חשאיים, סנקציות, סיוע כספי למתנגדי המשטר ושיבוש התקשורת.

להבדיל ממועמדים רפובליקאים אחרים, גינגריץ' לא יגיע באוגוסט לעצרת התמיכה בישראל שמארגן המנחה השמרן גלן בק בירושלים. "יש סיכוי שנבקר באזור בסתיו - בוודאי אבקר בישראל, אך גם במצרים, ירדן ומדינות המפרץ".

לתנועת "מסיבת התה" יש השפעה גדולה על הפריימריז במפלגה הרפובליקאית. בישראל היא מעוררת רגשות מעורבים.

"יש חפיפה גדולה בין תנועת מסיבת התה והציבור האוונגליסטי הפרו-ישראלי. יותר שמרנים אמריקאים רואים שעל הביטחון הלאומי של ארה"ב ושל ישראל מאיים אותו האויב".

בענייני הפוליטיקה הפנימית, המפלגה הרפובליקאית מתקשה למשוך מצביעים היספאנים, אפרו-אמריקאים ויהודים.

"אם מוותרים על שחורים, היספאנים, יוצאי אסיה ויהודים, כאשר כולם מסכימים על ערכים מסוימים, אז נשארים מפלגת המיעוט. השקעתי שבע שנים בפרויקט של השמרנים ההיספאנים. איפא"ק בטח יגידו לך שאני הפוליטיקאי האמריקאי שגילה הכי הרבה דאגה לגבי מדינת ישראל. אני גם היחיד שמוכן לאתגר את אובמה בקהילה האפרו-אמריקאית".

אתה לא חושב שאובמה שיפר את מצבם של האפרו-אמריקאים בארה"ב?

"אובמה נכשל. הוא נשיא 'תלושי המזון' היעיל ביותר שהיה לנו. הוא אסון מבחינת הכלכלה ואסון מבחינת המדיניות לטווח הארוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו