בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רון פול: לא דופק חשבון לאף אחד

הוא מתנגד למס הכנסה ועונש מוות, לאימפריאליזם האמריקאי ולסיוע לישראל. זקן השבט הרפובליקאי לא חושש להיות יוצא דופן, גם אם קהל תומכיו נותר קטן

6תגובות

בבחירות הקודמות לנשיאות ארה"ב, הסנטור ג'ון מקיין אימץ את הכינוי Maverick - טיפוס יוצא דופן, חיה פורצת גדר, אחד שלא מהסס להישאר בדעת המיעוט. אך הכתר האמיתי של Maverick בוושינגטון שייך לחבר הקונגרס הוותיק רון פול. לאורך השנים, ד"ר פול בן ה-76 לא היסס להצביע פעם אחר פעם נגד התקציב ש"מגדיל את הממשלה", ולא ראה לנכון להתפשר גם אם רבים ראו בזה הפרה בוטה של כללי הפוליטיקה הוושינגטונית כמו גם התבצרות בעמדות שמתאימות לשנות ה-70 של המאה הקודמת.

רעיונותיו של פול הקדימו בשנים את אלו של "מסיבת התה" ולא היסס להתנגד גם למלחמה בעיראק, למרות השתייכותו למפלגה הרפובליקאית. למרות שהוא מתנגד לסובסידיות לחקלאים, במחוז החקלאי שלו בטקסס בוחרים בו שוב ושוב. ולמרות שבסקרים הארציים הוא זכה תחילה בתמיכה של 5-13%, הוא הצליח לגייס קהילה של מעריצים מושבעים שמקבלים אותו בהתלהבות מהסוג שהמתמודד הרפובליקאי המוביל מיט רומני, יכול רק לקנא בה.

בשבועות המובילים לפריימריז באיווה הוא זינק לראש הסקרים במדינה, ואף צבר גובה בסקרים הארציים, אבל לבסוף סיים במקום השלישי בלבד במדינה. בפריימריז בניו המפשיר הוא התחזק מעט, וסיים במקום השני עם 23% מהקולות. בדרום קרוליינה הוא רשם את התוצאה הנמוכה ביותר עד כה, כשסיים רביעי עם 13% בלבד מהקולות.

חבר הקונגרס הוותיק התנגד לחוקי הפטריוט – חוקים שהעביר ממשל בוש לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, ואשר פגעו קשות בזכויות האזרח. ואחרי שרמז בעבר כי פעילי איסלאם קיצוני תוקפים את אמריקה בגלל שהיא מתערבת באזורים שלהם, אף אחד לא הופתע לשמוע את ביקורתו כלפי חיסולו של מנהיג אל-קאעדה בחצי האי ערב, אזרח אמריקאי אנוואר אל-אוולאקי, בגלל שהוא "מעולם לא הורשע בבית משפט אמריקאי". במפלגתו קראו להחרים אותו אך הוא מצא לו קהל תומכים שחומק לעתים קרובות מהממסד המפלגתי - צעירים שרואים בו את הפוליטיקאי היחיד שאומר את מה שהוא באמת חושב, וגם מצליח להסביר את הדברים בלי להשתמש בקלישאות וסיסמאות נבובות.

אי–פי

פול מתנגד לעונש מוות, אפליה מתקנת לקבוצות כלשהן ושכר מינימום. הוא מתנגד לסיוע פדראלי לתאגידים או בנקים קורסים וטוען שעל אנשים לקחת אחריות למעשיהם. במקרים קיצוניים שכן שנדרש סיוע, מי שצריך לטענתו לעשות כן הן המדינות והרשויות המקומיות – ולא הממשלה, ולכן גם אין טעם בתוכנית רווחה ארצית. אחרי הוריקן קתרינה הוא הצביע נגד הסיוע הפדראלי לקורבנות וטען כי הסוכנות הפדראלית לניהול מצבי חירום זה "חור שחור של ביורוקרטיה שמבזבז את הכסף – ללא שקיפות ואחריות".

בהתאם לעקרון שלו להצביע נגד כל תקציב למוסדות שאינם כלולים בחוקת ארה"ב, הוא גם הצביע נגד הענקת מדליית הזהב של הקונגרס - כולל המדליות לאמא תרזה וגיבורת תנועת זכויות האזרח רוזה פארקס. "לא בגלל שלא מגיע להן, אלא בגלל שקל יותר להיות נדיב עם הכסף של אנשים אחרים", אמר. כשמדליה דומה הוענקה ב-2003 לטוני בלייר פול אמר שזה "לא מוסרי ולא חוקתי לשלם עשרות אלפי דולרים להעניק מדליית זהב למנהיג זר".

רעיונותיו, דוגמת אפס מס הכנסה כי "זה הכסף ששייך לך", נראים קיצוניים לתומכי השיטה - והגיוניים לגמרי לתומכיו של פול. יש כאלה שחושבים שהוא מבזבז את הקול שלו כבר שנים. פול חושב לעומת זאת שהעקביות שלו מעבירה מסר שייתכן ויחלחל בסופו של דבר. נדמה שלפול לא הייתה בעיה גם עם קהל של עשרים איש, כל עוד באמת אכפת להם.

רון פול נולד בפיטסבורג שבפנסילבניה במשפחה של בעל מחלבה קטנה. "היינו חמישה בנים וכולנו נולדנו בתקופת השפל הגדול", סיפר באחד הראיונות. "לא קיבלת דמי כיס. אם רצית כסף, היית חייב לעבוד". את העבודה הראשונה קיבל במחלבה של אביו בגיל חמש, בבדיקת בקבוקים. מאז, פול הספיק לעשות עוד הרבה דברים - החל מחלוקת עיתונים בשנות העשרה, דרך שרות בחיל האוויר בתור רופא מנתח וכלה בקריירה כגיניקולוג שיילד אלפי תינוקות.

ב-1976 נבחר לראשונה לקונגרס, וב-1985 , אחרי שהפסיד במרוץ לסנאט, הוא חזר לרפואה, אך החיידק הפוליטי לא הניח לו. ב-1988 רץ לנשיאות מטעם המפלגה הליברטריאנית, וב-2008 והפעם הוא שוב רץ לנשיאות מטעם הרפובליקאים.
פול מתגאה בכך שמעולם לא הצביע בעד העלאת מסים, מעולם לא הצביע בעד "תקציב לא מאוזן" או העלאת שכר לחברי הקונגרס (מספר הפעמים בהם הצביע "נגד כולם" זיכו אותו בכינוי "ד"ר לא"), הוא לא קיבל הטבות בתור חבר קונגרס והוא מתגאה בכך שמדי שנה הוא מחזיר עודף מתקציב לשכתו בקונגרס לקופת המדינה.

רון פול בולט בזירה הרפובליקאית בתמיכתו האיתנה בהפסקת הסיוע לישראל (ובכל סיוע החוץ האמריקאי למדינות העולם). לפי תפיסתו, זו התמיכה האולטימטיבית בישראל - לשחרר אותה מהתלות בארה"ב ולאפשר לה לקבל החלטות ריבוניות לפי האינטרסים שלה. התבטאויות אלו לא הוסיפו לו תמיכה בקרב הארגונים היהודים והפרו-ישראלים בארה"ב.

משפחה

נשוי מאז 1957 לקרול, אב לחמישה וסב ל-17. בנו ראנד נבחר ב-2010 לסנטור מטעם מדינת קנטאקי וזכה לכינוי "הסנטור של מסיבת התה". השניים מופיעים לעיתים יחד באירועים פוליטיים.

יתרונות

באווירת הסלידה הכוללת מהעסקנות הפוליטית באמריקה, היצמדותו של פול לעקרונות לאורך השנים משתלמת. בשנים האחרונות רעיונותיו גם מוצאים תמיכה נלהבת בקרב הצעירים שמאסו בממסד והוא גם מצטיין בגיוס התרומות דרך האינטרנט מעשרות אלפי תורמים קטנים.

נקודות תורפה

הגיל, ההנחה שאם הרעיונות שלו באמת ייושמו, אמריקה תוותר על הרעיון של אימפריה מרצונה, ואמונתם של רוב עמיתיו הרפובליקאים שהוא קיצוני מדי ולכן לא ניתן לבחור בו.

סיכויים לזכות

בפברואר 2011 אמר איל ההון דונלד טראמפ על פול: "הוא לא יכול להיבחר. אני מצטער". המרוץ השלישי לנשיאות לא גרם לפול לשנות את עמדותיו ולהתפשר, אך הוא משקיע זמן רב בחיזור אחר המצביעים במדינות הפריימריז המשמעותיות. בסקרים הארציים, הוא נמצא בשלב זה במקום החמישי מבין שמונה מתמודדים עיקריים. הספקות לגבי סיכוייו להפוך למועמד הרשמי של המפלגה הרפובליקאית לאור השנים הארוכות שבהן יצא חוצץ נגדה, גדולים - אך מאידך, נוכחותו ושאלותיו הפרובוקטיביות מספקות הרבה פלפל לעימותים הרפובליקאים.

הידעת

במהלך לימודי התיכון שלו, הוא היה אלוף פנסילבניה בריצת 200 מטר. במהלך הקריירה הרפואית שלו, פול הציע טיפולים תמורת סכום נמוך או חינם מתוך עיקרון שלא לקבל תשלום באמצעות תוכניות הרווחה הפדראליות למעוטי יכולת וגמלאים, "מדיקייר" ו"מדיקייד".

ציטוטים נבחרים

על עצמו: "ברגע שאתה אומר, אנו חיים בעולם המציאותי ולפעמים חייבים לוותר קצת, אתה כבר לעולם לא עצמך, והם יציקו לך עד המוות. זה הרבה יותר קל בשבילי להיצמד לסט של עקרונות" (אפריל 2011, ראיון למגזין "אסקווייר").

על פיגועי ה-11 בספטמבר: "קראתם פעם את הסיבות שלהם – מדוע הם תקפו אותנו? הם תקפו אותנו כי היינו שם, הפצצנו את עיראק במשך עשר שנים... אני מציע שנקשיב לאנשים שתקפו אותנו ולסיבות למה הם עשו את זה, ושהם שמחים שאנחנו שם כי אוסמה בין לאדן אמר, 'אני שמח שאתם בחולות שלנו כי כך קל יותר לתקוף אתכם'. מאז אותו הזמן הם כבר הרגו 3,400 מאנשינו, ואני לא חושב שזה היה הכרחי. הם לא באים לפה לתקוף אותנו בגלל שאנחנו עשירים וחופשיים. הם באים לתקוף אותנו בגלל שאנחנו שם" (מאי 2007, עימות רפובליקאי בדרום קרוליינה).

על מדיניות החוץ: "המנהיגים שלנו - רפובליקאים, דמוקרטים - כל הזמן מייצרים פחד שההיטלר התורן עומד לתקוף אותנו: סדאם, אחמדינג'אד, טליבאן, הקומוניסטים, אל-קאעדה, מי שלא יהיה. הפחד נדרש כדי לגייס את תמיכת העם במלחמות מיותרות ותמיכה בתעשייה הצבאית. הפחד הזה מיוצר באופן מלאכותי. המלחמה לא חיונית. התוצאות הרסניות לביטחון ושגשוג שלנו. המלחמה האמיתית צריכה להיות נגד המנהיגים שלנו ומעצבי המדיניות שלנו. הנשיא בוש הטיף למלחמה בשפה של אהבת החירות, ומעולם לא הזכיר את הסיבה אמיתית מדוע מוסלמים קיצונים רוצים להרוג אותנו: זו הייתה השתקפות של מדיניות החוץ הכושלת שלנו" (אפריל 2011, בספר "הגדרת החירות").

על תקציב הביטחון: "יש לנו נשק לפוצץ את העולם 20-25 פעם. יש לנו יותר נשק מכל שאר המדינות יחד. ואנחנו רוצים לבזבז עוד ועוד ולא יכולים לקצץ אפילו פני? מישהו מאיים לפלוש למדינה הזאת?" (אוקטובר 2011, עימות רפובליקאי בלאס וגאס).

על הסיוע לישראל: "זה לא באינטרס של ישראל להיות כל כך תלויה בנו, כי הם מוותרים על הריבונות שלהם, ואז אנחנו אומרים להם מה לעשות. הם מקבלים את כל הכסף הזה, ואז אם אנחנו מחליטים שצריך להעביר דגש על הפלסטינים מאשר ישראל - ויוצאות מזה הרבה צרות. תנו למדינות שם ליישב את המחלוקות ביניהם בלי הכסף האמריקאי. תחשבו כמה דולרים אנחנו מבזבזים בניסיון לקנות שם שלום. ככל שאנו מבזבזים יותר, אנו נהיים עניים יותר ומעולם לא רואים תוצאות. אנחנו לא רואים שלום. אנחנו לא צריכים להתערב בעניינים הפנימיים של אומות אחרות. אנחנו לא צריכים להחליט מה צריכים להיות הגבולות שלהן. הייתי דואג יותר לגבי הגבולות שלנו בבית והאנשים פה בבית. אני לא חושב שאנחנו בתור פוליטיקאים אמריקאים צריכים להכתיב את תהליך השלום" (מאי 2011, ראיון לפוקס ניוז).

על מס הכנסה: "יש לצמצם את מס ההכנסה לאפס. מס הכנסה מתבסס על העיקרון שהכל שייך לממשלה והם מאפשרים לך לשמור אחוז מסוים לעצמך. אז האנשים בקפיטול, אפילו רפובליקאים, אומרים: 'טוב, אי אפשר לצמצם מסים, כי זה יעלה לממשלה כסף'. טוב, זה הכסף שלך! איך אני יכול להגיד שזה עולה לממשלה כסף אם אני נותן לך בחזרה יותר מהכסף שלך?" (אפריל 2011, ראיון לאסקווייר).

על "הממשלה הגדולה": "כפי שאמריקאים מתוסכלים רבים שהצטרפו למסיבת התה מבינים, אנו לא יכולים להתמודד עם הממשלה הגדולה בבית ולתמוך בה בחו"ל. אי אפשר לדבר על אחריות כלכלית ולבזבז טריליונים על כיבוש ובריונות כלפי שאר העולם. אי אפשר לדבר על הגירעון התקציבי והוצאות בבית מבלי לבדוק את עלות תחזוקת האימפריה האמריקאית של מעל 700 בסיסים צבאיים במעל 120 מדינות זרות. אי אפשר לטפוח לעצמנו על השכם בגלל שקיצצנו כמה אלפי דולרים על שמורת טבע או בריכה עירונית – כשלפנטגון תקציב שמשתווה לזה של שאר העולם יחד" (מגזין "פוריין פוליסי", אוגוסט 2010).

על תורת האבולוציה: "אני חושב שזו תיאוריה ואני לא מקבל אותה. אבל זה לא מה שהכי מטריד אותי וזה לא מה שעושה הבדל משמעותי בשביל החיים שלי, להבין מה באמת המוצא שלנו. אני חושב שהבורא ברא אותנו ואיך בדיוק זה קרה, כרגע לאף אחד מאיתנו אין הוכחה לכאן או לכאן" (דצמבר 2007).

על חיסול בכיר אל-קאעדה אל-אוולאקי: "אני לא חושב שזו דרך טובה להתמודד עם הבעיות שלנו. אוולאקי מעולם לא הועמד לדין ולא הורשע בשום עבירה. אף אחד לא יודע אם הוא הרג מישהו. אנחנו יודעים שאולי יש לו קשר ל"מחבל התחתונים" (שניסה לפוצץ מטוס מניגריה לדטרויט – נ.מ). אך אם העם האמריקאי יקבל בצורה עיוורת את הפרקטיקה שהנשיא מחסל אנשים שהוא חושב שהם חבר'ה רעים - זה עצוב" (ספטמבר 2011, שיחה עם כתבים).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו