בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניוט גינגריץ': המבוגר שחווה עדנה מאוחרת

יו"ר בית הנבחרים לשעבר שהיה אחראי למהפכה הרפובליקאית באמצע כהונת קלינטון התחיל את המירוץ הרחק מאחור, אך חודש לפני הפריימריז ניצב בחזית

2תגובות

ניוט גינגריץ' הוא אולי הפנים הכי ותיקות ומוכרות מבין המתמודדים של המפלגה הרפובליקאית המקווים להגיע ב-2012 לבית הלבן. המתמודד שהתחיל את המירוץ הנוכחי כאשר אפילו מועמדים טריים כמו חברת הקונגרס השמרנית מישל בכמן עוקפים אותו בסקרים, והתקשורת חוגגת על הצרות של הקמפיין שלו, חווה עדנה מאוחרת, וזכה לניצחון ראשון בעונת הפריימריז - כאשר הביס את מיט רומני בבחירות בדרום קרוליינה.

מסע הבחירות של גינגריץ', יו"ר בית הנבחרים לשעבר, נראה בכי רע. מתחילת הבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקאית הוא ניצח בשתי מדינות בלבד - דרום קרוליינה וג'ורג'יה. ההפסדים לסנטורום באלבמה ומיסיסיפי, מדינות אולטרה-שמרניות מה"דרום העמוק", הרסו כל סיכוי שיזכה במועמדות המפלגה. לכל אורך המרוץ עד כה, ידע ג'ינגריץ' עליות וירידות. הוא הגיע רביעי בלבד באיווה עם 13% מהקולותבפריימריז בניו המפשיר הוא סיים שלישי עם 9% מהקולות. ואולם, ב-4 ימים המובילים לבחירות בניו המפשיר, כשיריבו רומני תחת מתקפה כבדה, הצליח גינגריץ' לטפס בחזרה, לנצחו, ולפתוח לחלוטין את המרוץ למועמדות המפלגה.

גינגריץ' ניצב בפני אתגר קשה ביותר: בעוד עמיתיו למירוץ גייסו עשרות מיליוני דולרים מתורמים, הקמפיין של גינגריץ' היה שקוע בחובות של למעלה ממיליון דולר. לעזרתו הגיח לאחרונה המיליארדר היהודי שלדון אדלסון, שתרם לו לפחות חמישה מיליון דולרים שסייעו לממן מתקפת תשדירי בחירות נגד רומני בדרום קרוליינה.

אי–פי

אך לאחר הפסדו, אדלסון אמר: "אני בעסקים 66 שנים. לאיש הזה אין היסטוריה של ליצור משהו או לקחת סיכונים. אני מכיר את ריק, מחבב אותו, אנחנו מיודדים, אבל אני לא רוצה שהוא ינהל את המדינה שלי. מיט רומני - הוא לא מקבל החלטות אמיץ. בכל פעם שאני פונה אליו עם משהו, הוא אומר, תן לי לבדוק את זה. הוא כמו אובמה. ניוט גינגריץ' הוא מקבל החלטות. בגלל זה אני מעדיף אותו".

לגינגריץ' יש בעיה נוספת: רעיונותיו - הפה הגדול שלו - לא תמיד מתקבלים בהבנה בתקשורת ובקרב בוחרי המרכז שאליהם ימקד את תשומת ליבו אם יזכה במועמדות מפלגתו. בשבועיים האחרונים הוא עסוק בלהסביר את אמרתו - לפיה ראוי שילדים עניים ילכו לעבוד בתור שרתים בבית ספר על מנת שילמדו אתיקת עבודה מהי. "ככה אנשים צומחים באמריקה - הם לומדים לעבוד", הוא אמר השבוע במנהטן. מוקדם יותר השנה נאלץ להתפתל ולהתנצל בפני חברו למפלגה, לאחר שתקף הצעה שלו בנושא ביטוח בריאות כ"הנדסה חברתית ימנית".

 

אני אהיה נשיא

בראיון ל"הארץ" ביולי השנה, במשרדו ברחוב קיי בוושינגטון, הרחוב החביב על הלוביסטים, גינגריץ' לא נשמע מאוים. "מספר מדהים של אנשים שמעולם לא ניהלו קמפיין לנשיאות פוסקים לגבי דברים שהם לא מכירים", הוא אומר. "אני מתכוון לזכות במועמדות של המפלגה הרפובליקאית לנשיאות, ואז לזכות בנשיאות".

כמעט בכל הספרים שכתב "ארה"ב נמצאת בפרשת דרכים", ולדבריו היא לקחה פה ושם פנייה שגויה. "כבר בספרי 'חלון הזדמנויות', שכתבתי ב-1984, אז היה שיא האופטימיות של שלטון רייגן, דיברתי על סכנת הטרור והנשק הגרעיני", הוא מזכיר. "כשלנו בניסיון לפתור את הבעיות שלנו. האיסלאם הקיצוני היום הוא איום הרבה יותר גדול. סין היא גורם הרבה יותר משמעותי ממה שהיתה אז. וכן, אנחנו בפרשת דרכים. או שהעם האמריקאי ידחה את הממסד ויחזיר את המדינה למסלול הנכון, או שהממסד יפקח על ריקבון המדינה הזאת. ואם נבחר באפשרות השנייה, העולם יהפוך למקום הרבה יותר מסוכן".

זו בדיוק הסיבה שגינגריץ' החליט הפעם להצטרף למרוץ. "כן, זו פרשת דרכים עד כדי כך רצינית", אומר גינגריץ'. "אנחנו חייבים לחזור להיות מדינת יזמים החלטית ונמרצת, או שהנכדים שלי יירשו מדינה שכפופה לסין, מאוימת על-ידי האיסלאם הקיצוני וחסרת היכולת לעצב את עתידה. האם האמריקאים רוצים מישהו שבאמת מוכן להוביל שינוי דרמטי ויוצא דופן, או שהם רוצים פוליטיקאי מן השורה?".

השינוי לדידו צריך להתבטא גם במדיניות החוץ - כולל להפסיק לטפח אשליות לגבי המהפכות בעולם הערבי. "כל התפישה הזאת של 'אביב העמים הערבי' זו פנטזיה מעניינת. אין לנו מושג מה ייצא מזה.

נדמה שבמרוץ הזה ישראל תופסת מקום חסר פרופורציה - האם זה טוב לנו?

"אני חושב שלישראל היה מוטב לו היה קונצנזוס על כך שהישרדותה של ארה"ב בלתי נפרדת מהישרדותה של ישראל, ואם ישראל היתה סוגיה אל-מפלגתית. אבל זה בלתי אפשרי עם הנשיא הזה. ההצעה שלו לחזור לגבולות 1967 היתה התאבדותית. מדינת ישראל אשר תסכים לגבולות 1967 זו מדינה שמשלימה עם מותה. הנשיא אובמה דיבר על 'גבולות 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים'. ראש הממשלה אולמרט דיבר בעיקרון על אותו הרעיון. אך יש הבדל בין מה שאובמה אמר לבין מה שהוא טוען שאמר. בנאום המקורי שלו הוא יצר מסגרת המאפשרת לחמאס ולרשות הפלסטינית להגיד: אנו מתחילים מו"מ מהגבול".

סכסוך במזרח התיכון

אז מה ההצעה שלך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני? מה אתה חושב על ההתנחלויות?

"אני חושב שההתנחלויות אינן רלוונטיות. אם ישראל היתה מפנה את כל ההתנחלויות מחר בבוקר, היו צצות דרישות חדשות".

אתה לא רואה את הסכסוך כסכסוך פוליטי?

"אני רואה את זה בתור סכסוך זהות, זה יותר מהותי מסכסוך פוליטי וקשה להילחם בזה. האיסלאם הקיצוני כבר משנות ה-20 וה-30 היה אנטישמי, הרבה לפני הקמת מדינת ישראל. העוינות כלפי היהודים בפלסטין היתה יוצאת דופן. המופתי הגדול של ירושלים תמך בנאצים. זו לא בעיה פוליטית, זו שאלה מהותית של זהות".

כלומר אתה לא מאמין בפתרון שתי המדינות?

"אחת התרומות המשמעותיות של רייגן לתבוסת בריה"מ היתה להגדיר אותם 'אימפריית הרשע' כבר ב-1983. חמאס זה רשע. זה לא ארגון פוליטי רגיל ושותף למו"מ. חמאס אמר בצורה פומבית וחוזרת ובכל כלי תעמולה אפשרי שמטרתו להרוג יהודים ולחסל את ישראל".

מהי האסטרטגיה היעילה להתמודד עם המשטר האיראני?

"אנחנו צריכים ללמוד מרייגן, תאצ'ר והאפיפיור יוחנן פאולוס השני. המטרה שלנו צריכה להיות להחליף את המשטר הנוכחי באיראן באמצעות מבצעים חשאיים, סנקציות, סיוע כספי למתנגדי המשטר ושיבוש התקשורת.

לתנועת "מסיבת התה" יש השפעה גדולה על הפריימריז במפלגה הרפובליקאית. בישראל היא מעוררת רגשות מעורבים.

"יש חפיפה גדולה בין תנועת מסיבת התה והציבור האוונגליסטי הפרו-ישראלי. יותר שמרנים אמריקאים רואים שעל הביטחון הלאומי של ארה"ב ושל ישראל מאיים אותו האויב".

בענייני הפוליטיקה הפנימית, המפלגה הרפובליקאית מתקשה למשוך מצביעים היספאנים, אפרו-אמריקאים ויהודים.

"אם מוותרים על שחורים, היספאנים, יוצאי אסיה ויהודים, כאשר כולם מסכימים על ערכים מסוימים, אז נשארים מפלגת המיעוט. השקעתי שבע שנים בפרויקט של השמרנים ההיספאנים. איפא"ק בטח יגידו לך שאני הפוליטיקאי האמריקאי שגילה הכי הרבה דאגה לגבי מדינת ישראל. אני גם היחיד שמוכן לאתגר את אובמה בקהילה האפרו-אמריקאית".

אתה לא חושב שאובמה שיפר את מצבם של האפרו-אמריקאים בארה"ב?

"אובמה נכשל. הוא נשיא 'תלושי המזון' היעיל ביותר שהיה לנו. הוא אסון מבחינת הכלכלה ואסון מבחינת המדיניות לטווח הארוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו