בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לכשכש באיראן

איך תשפיע סוגיית המתקפה הישראלית באיראן על סיכוייו של אובמה להיבחר שנית

7תגובות

בנג'מין פרנקלין, המדען והאב המייסד, יכול להיות החוט המקשר בין פגישתם הקטסטרופלית של הנשיא ברק אובמה וראש הממשלה בנימין נתניהו במאי שחלף, לפגישה שיקיימו בוושינגטון בעוד כעשרה ימים. את נאומו על גבולות 1967, שהצית את האש, נשא אובמה בחדר הקרוי על שמו של פרנקלין בבית הלבן; פרנקלין הוא גם זה שטבע את הביטוי "אם לא נהיה תלויים זה בזה נהיה תלויים זה לצד זה", שיכול לשמש מוטו לפרק הנוכחי ביחסי השניים.

הטקסט של פגישתם הקרובה יהיה אמנם אסטרטגי-מדיני, אבל הסאב-טקסט יהיה פוליטי לחלוטין. סוגיית המתקפה הישראלית באיראן ועיתויה, השנויה במחלוקת לעת עתה, עשויה להיות בעלת השפעה מרחיקת לכת על סיכויי אובמה בבחירות בנובמבר 2012. מן העבר השני, גם לעמדה האמריקאית תהיה, ללא ספק, השפעה מכרעת על גורל המאבק הישראלי בגרעין האיראני, שהוא - אם ביטול חוק טל לא ישנה זאת - המוטיב המרכזי בכהונתו השנייה של נתניהו.

בשבועות האחרונים תופס הגרעין האיראני נפח גדל והולך בשיח התקשורתי האמריקאי, ולא בכדי: הוא בבחינת גיים-צ'יינג'ר, המשנה לחלוטין את חוקי המשחק. מתקפה ישראלית על איראן בחודשים הקרובים עלולה לגרור את אמריקה למערכה צבאית בעל כורחה, לדחוף אותה לבידוד בינלאומי - אך בעיקר לגרום לעלייה כה תלולה במחירי הנפט, שכל הישגי ההתאוששות הכלכלית של אובמה יירדו לטמיון, ועמם סיכוייו לכהונה שנייה. אין פלא שיועציו מאמינים שהנזק הפוליטי שייגרם לנשיא בעטיה של מתקפה ישראלית גדול לאין שיעור מהביקורת שהוא סופג עתה מהרפובליקאים בשל מה שנתפש כניסיונו למנוע התקפה כזאת.

נתניהו כנראה סבור - במידה רבה של צדק, על פי כל הסקרים - שלא תהיה לאובמה ברירה אלא לתמוך בדיעבד במתקפה ישראלית, אם תצא לפועל; זאת, בניגוד לעמדה העוינת שנקט ולאמברגו הנשק שהטיל אליל הרפובליקאים, רונלד רייגן, אחרי ההתקפה על הכור הגרעיני העיראקי אוסירק, ב-1981. אבל גם נתניהו מבין שלא לעולם חוסן, שאסור למתוח את החבל, שישראל תזדקק לתמיכה אמריקאית מאסיבית לאורך זמן ושיש סיכוי סביר שאובמה ימשיך להיות נשיא גם אחרי הבחירות הקרובות.

האס של אובמה, אם לא תהיה לו ברירה, הוא התחייבות אמריקאית לתקוף את איראן אם ייכשלו הסנקציות נגדה. הצבא האמריקאי מתנגד לכאורה, מבקרי אובמה הרפובליקאים מפקפקים, כמובן, אבל אישים לא מעטים שמכירים את אובמה מקרוב טוענים, על סמך שיחות עמו, שאין לפסול אפשרות כזאת על הסף.

למתקפה אמריקאית סיכויים עדיפים, לצד סיכונים גדולים, אבל היא בוודאי תזכה לתמיכה רחבה בדעת הקהל המעדיפה, אגב, פעולה מתוצרת בית על פני מתקפה ישראלית. באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית אמנם יבקרו את אובמה בחריפות, אבל להם אין אלטרנטיבה. ליריביו הרפובליקאים, לעומת זאת, לא תהיה ברירה אלא להצדיע לנשיא, שיזכה בתמיכת מצביעים עצמאיים ורפובליקאים מתונים, לפחות בתחילת המערכה.

הכל עניין של עיתוי: חודש-חודשיים לפני הבחירות, כשאמריקה תיראה כמי שבלמה את ישראל ומיצתה תחילה את כל האלטרנטיבות, אבל לפני שתפוג ההתלהבות לנוכח ההשלכות הכלכליות והביטחוניות הקשות. "הפתעת אוקטובר" קוראים לזה, כמו בסרט "לכשכש בכלב" עם דסטין הופמן ורוברט דה-נירו, שבו בוימה התקפה על אלבניה לצורכי בחירות. רק שפה זה יהיה אמיתי, עם אובמה כבמאי ונתניהו, נעבעך, כסטטיסט. *

לע"מ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו