בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אש האהבה לנשיא והבוז לרומני הוצתו מחדש

אובמה לא התעלה לפסגות הרטוריקה של העבר, אך שכנע שכישלונותיו מתגמדים מול הישגיו, וחשוב מכך - החזיר לדמוקרטים את הביטחון העצמי

53תגובות

הנאום של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בתום ועידת המפלגה הדמוקרטית בשארלוט אמש לא ריגש כמו הנאום האישי שנשאה רעייתו מישל ולא סחף כמו הדרשה שהרביץ ביל קלינטון. אובמה לא הבטיח הרים וגבעות ולא התעלה לפסגות הרטוריקה שהיו נחלתו בעבר, אלא נשא נאום בוגר ומפוכח, נאום של נשיא מצולק ולמוד ניסיון. זה היה נאום טוב, נאום סולידי, נאום שהציג תפיסת עולם סדורה ומגובשת, נאום שגרר צקצוקי לשון מחמירים אצל הפרשנים בטלוויזיה אך הספיק כדי להלהיב את הצירים בקהל ולהחזירם הביתה עייפים אך מרוצים. וזאת, במידה רבה, הייתה המטרה של הוועידה כולה.

כי ה"נשק הסודי" של הדמוקרטים, לטענתם, הוא עבודת שטח מאומצת וממוקדת שתאתר את כל מצביעי המפלגה, תדחוף אותם לקלפי, תמצה עד תום את הפוטנציאל האלקטורלי ותעניק לאובמה ניצחון דחוק על יריבו מיט רומני. המפתח להצלחה הוא יצירת קאדר של אלפי מתנדבים ופעילים המאמינים באובמה ובסיכוייו לנצח, והוועידה, אי אפשר להכחיש, הצליחה ליצור, אולי יש מאין, את ההתלהבות ואת המוטיבציה ואת הביטחון העצמי שאמורים לתדלק את פעילי המפלגה עד ל-6 בנובמבר.

הוועידה שכנעה את משתתפיה שכישלונותיו של אובמה מתגמדים מול הישגיו, שבלעדיו אמריקה הייתה נופלת לתהום כלכלי, שמשנתו סדורה ושהיא נעה סביב שלושה צירים אידאולוגיים מרכזיים: מדיניות פרוגרסיבית בלתי-מתנצלת בענייני חברה, נשים, הפלות ונישואין חד-מיניים; טיפוח מעמד הביניים כמפתח לבניית כלכלה חזקה וחברה צודקת; ובעיקר, וכאן החידוש, פטריוטיות אמריקאית שורשית ומוחצנת.

צפו בנאומו המלא של אובמה הלילה

במהלך שהיה מתואר אצלנו כעקיפת הרפובליקאים מימין, הדמוקרטים השתלטו על משבצת אהבת המולדת והזכירו לאמריקאים לא רק את חיסולו של אוסמה בן לאדן אלא גם את הצהרתו של רומני מ-2007 שהמצוד אחרי מנהיג אל-קאעדה "איננו שווה את המאמץ". הדוברים הדגישו שוב ושוב את אהדתם לחיילים אמריקאים באשר הם, את דאגתו האישית של אובמה להסדרת מקום עבודה לחיילים השבים משדה הקרב ואת פעלתנותה של מישל אובמה עבור משפחותיהם. רק פטריוט אמיתי היה מסיים את המלחמה בעיראק ומחזיר את החיילים מאפגניסטאן, אמרו הדוברים, לקול תרועות הקהל שהצטייד מראש בדגלי פסים וכוכבים ולא פסק מלהריע USA, USA, משל היה מהדורה אמריקאית של מרכז הליכוד.

הוועידה הציתה מחדש את אהבת המפלגה כלפי מנהיגה או לפחות הזכירה לה את חסד נעוריה, אם כי זו כבר איננה ההתמסרות הטוטאלית של התאהבות הנעורים שסחפה את אובמה לנשיאות ב-2008, אלא אהבה בוגרת יותר, מודעת יותר, מכירה יותר במגבלותיו של נשואה. אובמה צויר כמנהיג אמיץ שמוכן לשלם מחיר פוליטי יקר עבור עקרונותיו ועבור האמריקאי "הממוצע", היקר לליבו ומדריך את פעולותיו, בניגוד לרומני שדואג רק לחבריו העשירים "שרוצים לקנות את הבחירות", כפי שהתנסח אובמה.

ואכן, המוטיבציה של הצירים הדמוקרטיים מגיעה לא רק מאהבת אובמה אלא גם משנאה, או לפחות זלזול, ביריבו רומני. אין דבר ששימח את צירי הועידה יותר מאשר עוד הזדמנות ללעוג לרומני, לצחוק על חשבונו, לשרוק בוז לרקעו המועדף, לזגזוגיו הפוליטיים, למעידותיו הלשוניות, למסים שהוא לא משלם ולחשבונות הסודיים שהוא מקיים באיי קיימן ובשוויץ, לא-פטריוט שכמותו. בוועידה שניכרה מלכתחילה בשמחת החיים של משתתפיה – במיוחד בהשוואה לרפובליקאים העצורים והכעוסים - נקודות השיא היו באותם רגעים שבהם מישהו על הבמה מצא דרך חדשה לקרוע את רומני לגזרים.

נקודות השפל, לעומת זאת, נבעו מהמעידה הגדולה של השמטת ירושלים ואלוהים מהמצע הדמוקרטי, תקרית שהפכה לפארסה מביכה אחרי שצמרת המפלגה כפתה על ציריה להחזיר את המצב לקדמותו. אובמה ניסה בנאומו לתקן מעט מהנזק באמצעות חזרה על מחויבותה של אמריקה לביטחון ישראל והצהרה על נחישות העולם למנוע נשק גרעיני מאיראן, אבל אפשר להעריך כבר עכשיו שדבריו של הנשיא יוגדרו בירושלים כמעט מידי, מאוחר מידי ובהחלט לא מספיק משכנע.

בהקשר זה, אי אפשר שלא לציין את חוש ההומור הציני של הסנטור ג'ון קרי, מועמד המפלגה לנשיאות בשנת 2004 ומי שמוזכר לרשת את הילארי קלינטון במשרד החוץ האמריקאי, שהביא דווקא דברים שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו על הסכמות בין ירושלים לוושינגטון כדי להזים את טענותיו של רומני שאובמה "זרק את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס". אבל כשם שמספר להקות רוק כבר תבעו מרומני להפסיק להשתמש בשיריהם באספות הבחירות שלו, אולי גם לשכת ראש הממשלה יכולה לדרוש מהדמוקרטים שלא להשתמש לרעה בדברים של נתניהו כדי לבסס טענה על עמידתו האיתנה של אובמה לצד ישראל, כשברור מאליו שהוא לא התכוון ושהדברים הוצאו לחלוטין מהקשרם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו