בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עימות שני סוער בין המועמדים לנשיאות

אובמה לא השתפר, הוא עבר מטמורפוזה

הופעתו של רומני לא היתה רעה, אבל הנשיא השתלט על מרכז הבמה ומחק סופית את נזקי העימות הטלוויזיוני הראשון. התוצאה כעת 1-1

103תגובות

הרגע המכונן של העימות הנשיאותי הלילה (רביעי) היה כשמיט רומני הבין שנלכד באמבוש של עצמו. הוא היה בטוח שהצליח לדחוק את ברק אובמה לפינה בעניין התבטאויותיו על רצח השגריר האמריקאי בבנגאזי, כשלפתע שמע את המנחה קנדי קראולי סותרת את דבריו, קלט את הקהל מריע לאומץ לבה ועיכל שהסיפור מבחינתו פחות או יותר גמור (ראו בסרטון הראשון). המצוקה שנשקפה מעיניו נתפסה בעין המצלמה, שודרה לעשרות מיליוני צופים באמריקה והפכה לסמל המגדיר את השורה התחתונה: בסיבוב השני, רומני נוצח, אובמה לקח, והתוצאה עכשיו 1-1.

בחירות 2012 - כל הדיווחים, הסקרים והפרשנויות

צילום CNN

לא היה כל צורך להמתין לסקרים כדי לקלוט שבעימות השני בין נשיא ארה"ב לבין המועמד הרפובליקאי, נוצרה תמונת ראי לעימות הראשון שנערך בדנוור לפני עשרה ימים. הפעם, שדרני MSNBC הליברליים היו אלה שצהלו, שמחו וכמעט פתחו בקבוקי שמפניה בשידור חי, בעוד שפרשני רשת פוקס הימנית עטו פרצוף של תשעה באב וכילו את זעמם בקראולי המתערבת בעניינים לא לה ובארבע דקות הדיבור שגזלה מרומני והעניקה ליריבה. בקודים המקובלים עליהם, מדובר בהודאה בתבוסה.

כפי שקורה לא אחת לקבוצות המשתתפות במשחקי האליפות של ליגת הבייסבול המתקיימים עתה, הרפובליקאים חשו אמש, כדמוקרטים בסיבוב הקודם, כיצד ניצחון שכבר נראה בטוח נשמט לפתע מהידיים והכל מתחיל מחדש. ההבדל הוא שבעוד שהדמוקרטים, כמו השמאל שלנו, מגיבים למפלתם בפרץ הלקאה עצמית ובשקיעה בתהומות של ייאוש, הרפובליקאים נוטים להאשים את כל העולם חוץ מעצמם ולאתר קונספירציות שמאלניות תחת כל עץ רענן.

רויטרס

ואכן, הופעתו של רומני, חייבים להודות, לא הייתה רעה כמו זו של אובמה בסיבוב הקודם, אבל זו בדיוק הייתה הבעיה: הנשיא לא סתם השתפר, הוא עבר מטמורפוזה. הציב עצמו במרכז הבמה וסיפק את כל הדרמה. במקום אובמה העייף המנותק והאפתי שנראה כאילו הגיע בעל כורחו לסיבוב הראשון בדנוור, לעימות באוניברסיטת הופסטרה בלונג איילנד התייצב לפתע אובמה חד, נמרץ ושש אלי קרב. אם בעימות הראשון טען הקומיקאי ביל מאהר, שתרם מיליון דולר לקמפיין של אובמה, שהנשיא נראה כמי שבזבז את כל הכסף כדי לקנות חשיש ולהתמסטל, הפעם אובמה נראה כמי שנטל מלוא החופן כדורי מרץ שחילצו ממנו גם התפרצויות מפתיעות של כעס ותוקפנות.

אין כל ספק שהמפגש הזה היה מהפחות מנומסים ומהפחות "נשיאותיים" בתולדות העימותים הטלוויזיוניים. בניגוד לנורמה המקובלת, שני המועמדים לא התאמצו כלל להסתיר את סלידתם ההדדית ומידי פעם אף התקרבו אחד לשני בצורה מאיימת, עד שנדמה היה שיידרש שופט כדי להפריד ביניהם. אובמה ורומני קטעו איש את דברי רעהו, סתרו אחד את השני, הטיחו האשמות על סילוף ואי אמירת אמת וסיפקו דרמה טלוויזיונית מרתקת שהובילה את הפרשן המוערך ג'ורג' וויל להכריז עליו כעימות כטוב ביותר מאז ומעולם.

בניסיון לצבור כמה שיותר נקודות, הציגו שני המועמדים השקפות עולם סדורות ומנוגדות לחלוטין בנושאי כלכלה, תעסוקה, מסים, גירעון ומעורבת הממשלה במשק, שהם העניינים העומדים בראש סדר יומו של הבוחר האמריקאי. למרות שחלק ניכר מהשואלים שנבחרו מתוך הקהל היו, כך נראה, יהודים, רק שאלה אחת הוקדשה לנושאי חוץ, וגם היא לא עסקה בישראל אלא בתגובות המבולבלות של הממשל לפרשת רצח השגריר בלוב, ושפעלה נגד רומני, כאמור, כבומרנג.

אובמה, מצדו, הצליח לפגוע בכמה מנקודות החולשה הידועות של רומני, אחרי שנמנע באופן תמוה מלנצלם בעימות הראשון. מדובר בין היתר ביחסו של המועמד הרפובליקאי לנשים ולמהגרים, תשלומי המס הנמוכים שלו, כוונתו להיטיב עם הסופר-עשירים והגראנד פינאלה, לו חיכו הדמוקרטים כל הערב: הרגע שבו העלה אובמה את "נאום ה-47%" הידוע לשמצה של רומני, כשלזה כבר לא נותרה זכות התגובה.

אי–פי

ההערכה הרווחת בתום העימות הייתה שהופעתו הנמרצת של אובמה ענתה על ציפיות תומכיו. היא תחזיר את החיוך שנמחק מפניהם של הדמוקרטים, תפיח בהם רוח קרב חדשה ותיטע בהם מרץ, התלהבות ותקווה מחודשת לניצחון בבחירות בעוד שלושה שבועות. רוב הפרשנים מעריכים שהמומנטום הגדול שצבר רומני אחרי הסיבוב הקודם, מומנטום שכבר החל להיבלם, ייעצר עכשיו סופית, ושהמרוץ שוב יתייצב כשהסקרים במצב של יתרון קטן לאובמה. פירוש הדבר שהכול נותר פתוח, לפחות עד העימות השלישי והאחרון שייערך ביום שני הקרוב בפלורידה ושיוקדש, והפעם ברצינות, לענייני חוץ, כולל ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו