בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות | העימות הנשיאותי השלישי

מיט רומני בתפקיד ראש מערך ההסברה של הנשיא אובמה

בעימות הלילה, המועמד הרפובליקאי רק רצה לחזור הביתה בשלום. בדרך, הוא התייצב מאחורי מדיניות הנשיא. השאלה היא כיצד ישפיעו השינויים בעמדותיו

39תגובות

מיט רומני ביצע הלילה (שלישי) את אחד הפליק-פלאקים המרהיבים בתולדות הפוליטיקה הנשיאותית באמריקה. בתוך 90 הדקות של העימות הנשיאותי שנערך בבוקה רטון, פלורידה, רומני תיקן חלק מעמדותיו, עשה שיפוץ רציני באחרות ואת מקצתן פשוט זרק לפח כאילו היו ממחטות נייר. "אני שמח לשמוע שמיט רומני מסכים כל כך עם אובמה", צייץ השדר הימני גלן בק בתום העימות, "אבל אם כך – למה להצביע?"

אף שעטף את דבריו בדברי ביקורת ותוכחה לכאורה, באופן מעשי רומני התייצב מאחורי מדיניותו של אובמה כאילו היה ראש מערך ההסברה של הממשל: כך בעיראק, כך באפגניסטאן, כך בסוריה, כך במצרים, וכך, במידה רבה, לגבי בלימת תכנית הגרעין של איראן. אפילו את פרשת רצח השגריר בלוב, שעמדה במוקד הביקורת הרפובליקאית על אובמה בשבועיים האחרונים, רומני החליט לגנוז כאילו לא היה ולא נברא.

רומני אמנם ייסר את אובמה על יחסו הקר והמנוכר לישראל, מה שבוודאי יזכה אותו בנקודות בקרב אוהדיו הרבים בישראל ובדרום פלורידה, אבל גם את זה הוא עשה תוך עקיפה תמוהה של אובמה משמאל: רומני האשים את הנשיא באחריות לקיפאון במשא ומתן עם הפלסטינים – אותו קיפאון שבשמו נשבע רומני עצמו בקלטת 47% המפורסמת שהוקלטה כאן בבוקה רטון לפני חודשים ספורים. היה זה רומני חדש, רך יותר, מתחשב יותר, רומני שנשבע בשמם של האחווה והשגשוג והפיוס והתמיכה בעמי ערב הקמים כנגד מדכאיהם העריצים; אם לא היו עוצרים אותו, מי יודע, עוד היה שוזר פרחים בשערו השופע ונושא נאום של מלכת יופי על שלום עולמי.

היו רק מעטים שלא סברו בתום העימות שאובמה ניצח ורומני הפסיד. כך קבעו רוב הסקרים, כך העריכו רוב הפרשנים וכך שידרה שפת הגוף של אשפי הספין הרפובליקאים, שהסתערו על גדודי העיתונאים שגדשו את מרכז התקשורת בבוקה רטון וניסו לשכנעם, בפנים קפואות, שרומני היה נשיאותי כנדרש וממלכתי במידה, כיאה למי שכבר רואה את הארץ המובטחת ואת הבית הלבן ממש מעבר לאופק.

אובמה פתח את הערב בהסתערות רבתי על רומני, כאילו שהעימות השלישי הוא המשכו הישיר של השני התגרני, אבל לקראת הסוף הוא איבד תנופה ולפרקים התקשה להסתיר את תדהמתו מהמטרה הנעה שמציב יריבו. אובמה הפגין בקיאות וסמכותיות, כיאה למי שעוסק בפועל בניהול מדיניות החוץ והביטחון של אמריקה בארבע השנים האחרונות, ולפרקים נשמע כמורה חסר סבלנות המרביץ תורה בתלמיד שאיננו בין המבריקים בכיתה.

רומני ואובמה התחרו ביניהם בשבחים לישראל, ואובמה אף שלף את ביקוריו ב"יד ושם" ובשדרות בשנת 2008 כתעודות יושר וכהוכחה לנאמנותו. ישראלים רבים, ועמם גם יהודים אמריקאים לא מעטים, בוודאי ישמחו מהתחרות על ליבה של ישראל ולא יירתעו מהנפח הכל כך לא פרופורציונלי שזו תפסה בדיון. למרות זאת, כדאי היה להאזין לדבריו של אחד המצביעים המתלבטים שישב בפאנל ברשת סי.אן.אן ואמר שחבל שרומני ואובמה שכחו שהם מתמודדים על משרת נשיא ארצות הברית, ולא ראש ממשלת ישראל.

אובמה והדמוקרטים מוטרדים מסימנים של סחף אפשרי בתמיכה היהודית באובמה, בעיקר בקרב הפנסיונרים הרבים שחיים באזור שבו נערך העימות. ארי פליישר, מי ששימש דוברו של הנשיא הקודם ג'ורג' בוש, אמר ל"הארץ" שאם רומני יזכה רק ב-25% מקולות היהודים, הוא ינצח בפלורידה, ואם יזכה ב-30%, הוא ינצח גם באוהיו וייבחר לנשיא. המתמטיקה של פליישר לא לגמרי ברורה, אך היא משקפת את האמונה הרפובליקאית גם בכוח המאגי כמעט של הקול היהודי, וגם בכך שרומני נמצא על מסלול שיוביל אותו לבית הלבן, אם רק יימנע מלעשות שטויות.

זה כל מה שרומני רצה אמש: לחזור הביתה בשלום, בלי לשבור את המומנטום ובלי להרתיע בוחרי מרכז מתלבטים שהחליטו לרדת מהגדר לכיוונו. רומני התנהג כמוביל, שיכול רק להפסיד, ולא כמתמודד, שעדיין צריך להוכיח את עצמו. הוא ביקש לא להרגיז, לא לעלות על מוקשים, לא לנקוט בעמדה נחרצת שעליה הוא עתיד להתחרט.

חלק גדול מהמומחים נטה אמש להמעיט בחשיבות ההפכפכות של רומני והשלכותיה האפשריות ולנבא המשך מאבק צמוד עד הסוף. השאלה היא האם הציניות חסרת הבושה של רומני תרתיע את אוהדיו החדשים ותבריחם חזרה לכיוון אובמה, ושאלה עוד יותר מסקרנת היא מה יקרה לכל אותם שמרנים אדוקים שהחליטו "לסתום את האף", כפי שאומרים אצלנו במקרים כאלה, ולתמוך ברומני כדי להיפטר מאובמה. המועמד הרפובליקאי סיפק להם אמש סיבה טובה לשקול את עמדתם מחדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו