בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אובמה ורומני מחזרים אחר הגמלאים בפלורידה

מטות הבחירות של שני המועמדים השקיעו זמן ובעיקר כסף במדינה בעלת 29 האלקטורים. המערכה נסובה סביב שלושה מחוזות גדולים במרכז המדינה

10תגובות

פלורידה בעלת 29 האלקטורים היא המדינה הגדולה וההפכפכה ביותר בין המדינות המתנדנדות בבחירות לנשיאות ארה"ב. הדמוקרטים והרפובליקאים ניצחו בפלורידה פעמיים כל אחד בארבע מערכות הבחירות האחרונות, והפעם האחרונה שהבחירות הוכרעו בה בפער של יותר מ-6% הייתה ב-1988.

אזור מפרץ טמפה הוא דוגמה טובה. הוא מחולק לשני מחוזות: הילסבורו - ובו העיר טמפה וסביבותיה הרחוקות מהחוף והפחות מפותחות, ומחוז פינלס - חצי אי בחוף המערבי של פלורידה. אף שטמפה היא העיר הגדולה באזור, לסנט פטרסבורג וקלירווטר שבפינלס יש ביחד אוכלוסייה גדולה יותר.

ההבדל העיקרי בין שני האזורים, מסביר מתנדב נלהב של מיט רומני במטה בסנט פטרסבורג, הוא ש"אם הסבים שלך גרים בטמפה, ההורים שלהם גרים בסנט פיט שבפינלס". ואכן 21% מתושבי פינלס הם בני יותר מ-65. במחוז הילסבורו בני הגיל הזה הם 11.9% מהאוכלוסייה, ובכלל פלורידה - 17.6%. פלורידה היא המדינה החמישית בשיעור האוכלוסייה המבוגרת בארה"ב, וכלכלתה תלויה בזרם קבוע של גמלאים העושים את דרכם דרומה.

מה שמאחד את שני האזורים הוא השינוי בתמיכתם הפוליטית. שניהם תמכו בג'ורג' וו. בוש ב-2004 וכעבור ארבע שנים בברק אובמה. מחוז הילסבורו תמך במנצח בכל מערכות הבחירות מאז 1960, חוץ מפעם אחת, כאשר העדיף את ג'ורג' בוש האב על פני ביל קלינטון. שום נשיא לא זכה בפלורידה אם לא זכה גם בהילסבורו. על כן בקיץ האחרון התחולל כאן מאבק איתנים. רומני מחזיק בשני משרדים בפינלס וארבעה בהילסבורו. הרפובליקאים בהחלט עשו מעשה חכם כשבחרו לערוך את ועידתם בטמפה. הצוות של אובמה מחזיק בארבעה משרדים בפינלס וארבעה בטמפה.

אבל לא כל פלורידה מתנדנדת. מלבד כמה יוצאים מן הכלל, צפון פלורידה היא רפובליקאית מסורתית ויש לה יותר מהמשותף עם הדרום העמוק של אמריקה מאשר עם הדרום העשיר של המדינה עצמה. בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקאית בתחילת השנה, ניצח ניוט גינגריץ', שמרן מג'ורג'יה, בכל המחוזות בצפון פלורידה - מג'קסונוויל ועד הגבול עם אלבמה - מלבד שלושה. ב-2008 זכה אובמה במחוזות סביב גיינסוויל וטלהסי, אבל הפסיד בכל השאר.

החוף המזרחי של דרום פלורידה הוא ליברלי יותר. צפיפות האוכלוסין גדולה בו יותר ואוכלוסייתו מגוונת מאוד מבחינה אתנית: במחוזות מיאמי-דייד, ברוורד ופאלם ביץ' מתגוררים יותר מרבע ממצביעי פלורידה. בבחירות האחרונות אובמה זכה ב-62% מקולותיהם.

המחוזות הפנימיים שבדרום הם אזורים חקלאיים עם תעשיית הדרים עצומה ורווחית, הם נוטים להצביע לרפובליקאים. כך גם המחוזות שבדרום מערב פלורידה, משם בא ריק סקוט, מושל המדינה הרפובליקאי הלא פופולרי.

ועל כן הקרב על פלורידה מתחולל בסופו של דבר בקומץ מחוזות במרכז המדינה: אזור המכונה פרוזדור I-4, על שם הכביש חוצה את המדינה ממפרץ טמפה במערב, דרך אורלנדו במרכז עד דייטונה ביץ' בחוף המזרחי. לא בכדי החליטו הרפובליקאים לערוך את ועידתם בטמפה השוכנת על נתיב ההוריקנים בשיא עונתם, כמו שאין זה מקרה שמטה הבחירות של אובמה בפלורידה שוכן בטמפה ולא באייבור סיטי המקסימה. בין 2004, כשבוש ניצח בפלורידה בפער של 5%, ל-2008, שבה ניצח אובמה בפער של 3%, רק ארבעה מ-67 המחוזות של פלורידה הפכו מרפובליקאיים לדמוקרטיים. שלושת הגדולים שבהם שוכנים לאורך פרוזדור I-4.

אחד מהם היה אוסאולה, שמדרום לאורלנדו. המהפך שם היה גדול – מ-53% לבוש ל-60% לאובמה. אוכלוסיית המחוז גם גדלה בכמעט 56% בעשור האחרון, וכיום הוא מחוז שבו המיעוטים הם רוב. ייתכן שהוא הצטרף למחוז אורנג' באורלנדו, שנחשב למעוז דמוקרטי. שני המחוזות הנוספים הם היסבורו ופינלס, שמרבית אוכלוסייתם לבנה, וניצחון אובמה בהם היה צנוע יותר. אם המחוזות הללו לא יהפכו שוב לרפובליקאיים, סיכויו של רומני לנצח בפלורידה קטנים מאוד. ובלי פלורידה, ספק אם רומני יוכל להגיע לבית הלבן.

ואולם, כלכלת פלורידה נוטה לטובתו. ביולי היה שיעור המובטלים במדינה 8.8%, מעט גבוה יותר מהממוצע הארצי. הירידה בזרם הגמלאים המגיע למדינה פגעה קשות בתחום הבנייה, שאמנם התחזיות אומרות שישוב לצמוח, אך בינתיים הוא מדשדש. שוק הבתים מראה סימני חיים, אבל הוא עדיין צריך להתאושש מהקריסה. בחודש יולי רק בקליפורניה ובאריזונה היה שיעור עיקולי הבתים גבוה יותר מפלורידה. בחמשת המחוזות בקצוות של כביש I-4, שיעור העיקולים היה 11% - פי שלושה מהממוצע הארצי.

ואף על פי כן, לאובמה יש יתרון קל של 2% בסקרים. הדבר נובע ממספרם הגדול של קולות המיעוטים. אובמה עשוי להיעזר בחשש המצביעים מקיצוצים בביטוח הרפואי, כגון אלה שהציע המועמד של רומני למשרת סגן הנשיא, פול ריאן. הדבר עלול לפגוע ביתרון הרפובליקאי המסורתי בקרב האוכלוסייה המבוגרת. יש לציין כי הפריסה הארגונית של אובמה נרחבת יותר, עם 77 משרדים ברחבי המדינה לעומת 47 של רומני. אבל היתרון הכלכלי, שאובמה נהנה ממנו ב-2008, נעלם, ורומני מפציץ את תחנות הרדיו והטלוויזיה בתשדירים מטעמו. השאלה בבחירות האלה היא לפיכך איזה כוח יגבר: הארגון הטוב יותר של אובמה או הכסף הרפובליקאי. שני הגורמים הללו חשובים בכל רחבי ארה"ב, אבל יהיה להם משקל מכריע בטמפה וסביבותיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו