בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצחון אובמה על מצג השווא הרפובליקאי

בעוד ההתלהבות מנשיא ארה"ב ירדה, הקמפיין שלו רק התייעל ויש לו חלק גדול בניצחון. רומני יישר קו עם הקיצוניים במפלגתו ושילם את המחיר

129תגובות

הנשיא ברק אובמה נשא הלילה (שלישי) נאום ניצחון מרגש, פטריוטי ומרומם נפש שעורר געגוע לרטוריקה המשובחת שלו בשנים עברו. אילו היה נושא שניים-שלושה נאומים כאלה במהלך הקמפיין שלו, ייתכן שהיה מנצח בבחירות בהפרש פחות זעום ממיליון הקולות, פלוס-מינוס, שזיכו אותו הלילה (רביעי) בכהונה שנייה. תחת זאת, אובמה הפליג בדברי שבח מוצדקים ל"אנשי מטה הבחירות הטובים ביותר בהיסטוריה של הפוליטיקה" שבזכותם, ללא ספק, הוא הגיע עד הלום.

כי הישגו ההיסטורי של אובמה איננו פרי של חזון מעורר השראה או של תכניות מדוקדקות לתיקון האומה אלא, בראש ובראשונה, שילוב פוליטי חדשני למדי של אסטרטגיה וארגון, של מנגנון ומדע. בספרו "מעבדת הניצחון", מתאר העיתונאי סשה איסנברג את העידן החדש של ניהול קמפיינים פוליטיים במאה ה-21, המשלב בין "כריית מידע" ממוחשבת ואלגוריתמים התנהגותיים, שתפקידם לאתר מצביעים פוטנציאליים, לבין עבודת רגליים מסורתית של אלפי מתנדבים שמתרגמים את המאגר שנוצר להצבעות בפועל.

הקמפיין המבריק של אובמה ב-2008 הוכיח את יעילות השיטה, אבל אז עמד בראשו מועמד מרגש שהלהיב את ההמונים. ההצלחה האמיתית הגיעה ב-2012, כשהמעבדה רקחה ניצחון סוחף גם לנשיא כבוי ועייף שנראה לפרקים, כמו בעימות הנשיאותי הראשון בדנוור, כצל חיוור של התגלמותו הקודמת. במקום האהבה וההתלהבות שהניעו את מעריציו להצביע עבורו בעבר, אנשיו של אובמה בנו הפעם על השנאה והבוז שלבנים רבים הפגינו כלפיו, וכלפי כל מה שהוא מייצג, מהיום שנכנס לתפקידו.

שהרי השחורים לא התייצבו כאיש אחד מאחורי אובמה רק כי הוא "אחד משלהם", אלא משום שזיהו היטב את היסודות המכוערים והמוסתרים אך בקושי העומדים בבסיס ההתנגדות העצומה שאובמה עורר אצל לבנים רבים. הניסיונות הבוטים של מחוקקים רפובליקאים במדינות שונות להצר את צעדיהם של השחורים ולהגביל את נגישותם לקלפי הזכירו לרבים מהם, ובצדק, את השנים הקשות שחלפו אך לפני חצי מאה שבהן נחשבו לאזרחים מדרגה שנייה ומטה שאינם ראויים להשתתף בהכרעות האומה. הכעס והעלבון הם שהניעו אותם להגיע ולהצביע.

גם את הקהילה ההיספנית, שבאמונותיה ובדעותיה קרובה למעשה לנוצרים שמרנים רבים, הרפובליקאים הצליחו לדחוק לזרועות הדמוקרטים כשאימצו התנגדות צבועה וגורפת להסדרה אנושית כלשהי של בעיית ההגירה הבלתי-חוקית, שגם ממנה עלתה לפרקים צחנה מוכרת של גזענות לשמה. מיט רומני, בצירוף של קוצר ראייה וחוסר תעוזה, לא השכיל להתעמת עם שונאי הזרים הפנאטים שהשתלטו על מרכז מפלגתו, ובכך איפשר לאובמה לאלתר חנינה מאוחרת לילדי מהגרים וליטול ממנו את נתח הקולות ההיספניים שהיה מספיק לבחירתו.

על פי סקרי היציאה, אובמה זכה בפחות מ-40% מקולות הלבנים, שהיו כ-70% מכלל המצביעים אתמול, אבל הוא קיבל 80% מהקבוצות האחרות. חשבון שבטי פשוט מעלה שהלבנים נתנו לאובמה כ-27%, והמיעוטים עוד 24%, וכך הגיע לרוב של 51% שעמו זכה. הרפובליקאים האמינו עד הרגע האחרון שיצליחו לזכות בעוד כהונה לבנה אחת, אבל השד הדמוגרפי הקדים את בואו והותיר אותם בשוליים, עד שישתנו.

כעת צפוי לפרוץ ויכוח מר בתוך המפלגה בין אלה שיטענו שהשיטה דפוקה, שהמפלגה שקעה כל כך עמוק בתוך שמרנות קיצונית מסתגרת עד שלא נותר לה סיכוי למשוך אליה קולות מהמרכז הפוליטי, לבין השמרנים עצמם שבוודאי ישיבו שלא האידיאולוגיה אשמה אלא מי שנבחר לשאת את דגלה. רומני הרי לא באמת הצליח לשכנע את אנשי מסיבת התה או את האוונגליסטים הנוצרים שהוא "אחד משלהם", אך הם הסכימו להתייצב מאחוריו למען המטרה הקדושה של הרחקת אובמה מהבית הלבן. משנכשל במשימה, הם צפויים להתנער ממנו ולסור לתביעתם למועמד שמרני אמיתי, שתוכו כברו.

הכלל היה מבוסס הרי על העמדת פנים: כאילו רומני המורמוני, האריסטוקרט, העשיר, איש האלפיון העליון עם חשבונות הבנק באיי קיימן וברמודה, הוא זה שיוכל לשכנע את פועלי הצווארון הכחול הפשוטים באוהיו בפנסילבניה ובמישיגן שעניינם נמצא בראש מעייניו. בסקרי היציאה שנערכו אתמול רוב הנשאלים העניקו לרומני עדיפות על פני אובמה בטיפול בכלכלה, אבל בשאלת האמפתיה וההזדהות וה"דאגה לאנשים כמוני", רומני נותר הרחק מאחור.

רויטרס

"אפשר לרמות חלק מהאנשים כל הזמן, או את כל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן", אמר הרפובליקאי אברהם לינקולן, אבל יורשיו שכחו כנראה את מורשתו, ולא רק בתחום היחסים עם השחורים. הבעיה המרכזית של הרפובליקאים היא שהם מנסים לרמות לא רק את זולתם אלא גם את עצמם: קו ישר מחבר בין הבורות המכחישה את האבולוציה ואת האקולוגיה, דרך התזות הביולוגיות המופרכות המסתירות שנאת נשים מובהקת ועד לנכונותם של משכילים ונבונים לכאורה ליצור מציאות וירטואלית כנגד כל אמת אובייקטיבית הסותרת את השקפותיהם ואת רצונותיהם.

מסע השטנה ההיסטרי והניסיון לפקפק במניעיהם של הסטטיסטיקאי נייט סילבר מהניו יורק טיימס ושל סוקרים אחרים, שתחזיותיהם התגלו כמדויקות לחלוטין, היו רק עוד פן מאוחר של אידאולוגיית בת היענה שהשתלטה על חלקים רחבים במפלגה, ממסד עד טפחות.

לא ברור אמנם אם צריך לראות בניצחונו של אובמה מפלה של האידיאולוגיה השמרנית כולה, אך אין ספק שבבחירות אחרות שנערכו אתמול ברחבי אמריקה זו ספגה מפלה קשה. תבוסתם המוחצת של שני המועמדים הרפובליקאים לסנאט בעלי הדעות התמוהות על אונס, הריון והפלות, הפסדם של נציגים ימניים בולטים אחרים של מסיבת התה - כולם "אוהדי ישראל", כמובן – ואפילו האשרור הגורף של נישואים חד-מיניים ושל לגליזציה של מריחואנה במדינות השונות, כולם יכולים להיחשב כהוצאת כרטיס אדום לאגפים הפונדמנטליסטיים של המפלגה הרפובליקאית, שהלכו רחוק מדי, ופרימיטיבי מדי, עבור המיינסטרים המרכזי.

את אותו הדבר אפשר גם לומר על מסע השטנה המעוות וחסר הגבולות שניהלו גורמי ימין יהודים באמריקה נגד הנשיא אובמה בניסיון כושל לקושש מהדמוקרטים עוד כמה שברי אחוזים של קולות יהודים.

הגורמים הללו, בסיוע אגפי של אנשי ימין בישראל, ניסו לצייר את המפלגה הדמוקרטית כאנטי-ישראלית ואת אובמה כאנטישמי נטול עכבות. הם הוציאו מיליונים רבים על תעמולתם הארסית, גרמו נזק כבד וארוך טווח למעמדה של ישראל באמריקה, זרעו רוח רעה של תיעוב ופירוד בקרב הקהילות היהודיות באמריקה, רכשו לעצמם יריבים מרים בצמרת הממשל הבא ולבסוף העלו רק חרס בידם. ספק אם היה בשנים האחרונות אח ורע למהלך כל כך ציני, כל כך תלוש, כל כך מופקר ובסופו של דבר, כל כך עקר.

שהרי אם אובמה ניצח בבחירות הללו היה זה, בין היתר, כי הצליח להיחלץ, בדקה ה-90, גם מתדמית הלא-יוצלח הכושל שניסו להדביק לו יריביו, וגם מהכתמתו, במפורש או במשתמע, כגורם זר, לא אמריקאי, כמי שאיננו מאמין באמריקה כפי שגברים אמריקאים "אמיתיים" מבינים אותה. אובמה אמנם איננו משיח וגם לא מחולל נסים, כפי שסברו רבים ממעריציו, ויש לו מגרעות אישיות ומנהיגותיות לא מעטות, אך הוא נשיא הגון, אינטליגנטי ועממי במידה שצבר, למרות הכול, הישגים לא מעטים, ובהם חילוץ אטי אך עקבי של הכלכלה האמריקאית מהבור העמוק שאליו נפלה כתוצאה ממדיניות שדמתה שתי טיפות מים לזו שהציע רומני.

בסופו של דבר, בבחירה בין אובמה לבין מצג השווא הרפובליקאי, האמריקאים החליטו ללכת על הדבר האמיתי ולהעניק לנשיאם הזדמנות למועד ב', בתקווה שציוניו ישתפרו.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו