בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההזנחה הכלכלית של הבדווים: הרקע לטרור ולפשע בסיני

מאז המהפכה במצרים הפך חצי האי לארץ ללא חוק. התמודדות עם מצוקות תושביו הבדווים תפחית את המוטיבציה שלהם לסייע לחמאס ואל-קאעדה

48תגובות

כוחות הביטחון המצריים נשמו השבוע פעמיים לרווחה. פעם אחת אחרי שבדווים מאזור רפיח הסכימו להסיר את המצור מעל מחנה הכוח הרב לאומי בסיני, ופעם שנייה אחרי שבדווים מאזור נואיבה "הסכימו" לשחרר מדריכת תיירים צ'כית שנחטפה כאשר ליוותה באוטובוס קבוצה של 15 תיירים, שעשו את דרכם מנואיבה לשארם א-שייח. גם שלוש החטיפות הקודמות, פעם אחת של תיירים אמריקאים, פעם נוספת של תיירות קוריאניות ופעם אחרת של תיירים ברזילאים הסתיימו בשלום. כוחות הביטחון, בלוויית ראשי שבטים בדווים, ניהלו משא ומתן מוצלח עם החוטפים, שדרשו לשחרר כמה עצורים מבני שבטם, ובכך הגיעה הפרשה לקיצה.

סיני, בה מתגוררים כ-400 אלף אזרחים מצריים, כ-60% מהם בדווים, התפתחה מאז המהפכה לשטח "חופשי", שבו כל בעל נשק, ויש רבים כאלה, יכול לעשות בו פחות או יותר כרצונו. לפוצץ את צינור הגז, לחסום כבישים, לתקוף את שיירות הצבא המצרי או לחטוף תיירים בדגם שנפוץ בתימן. תאי טרור היו בסיני גם לפני המהפכה. נשק זרם באופן חופשי מסודאן וגם מקהיר, תאי אל-קאעדה התרכזו במרכז סיני, ובסיס התמיכה בארגונים הללו היו השבטים הבדווים, שסבלו עשרות שנים מקיפוח נורא בקבלת תקציבים, בפיתוח מקומות עבודה והקמת מפעלי יצור, וגם מידו הקשה של משטר מובארק.

אחרי המהפכה, ובעיקר עם הקמתה של הממשלה הנוכחית בראשות כמאל אל-גנזורי, התחילו הבדווים לשמוע הצהרות בומבסטיות, שהבטיחו כי מעתה יחול שינוי דרמטי במצבה של סיני: תוקם רשות מיוחדת להשקעות בסיני, כספים רבים יופנו להשקעות במפעלים שייצרו מקומות עבודה באזור מוכה האבטלה, ייסללו כבישים וייבנו בתי ספר חדשים, ובעיקר "סיני היא עצם מעצמות האומה" הבטיח אל-גנזורי שבאופן חריג לראשי ממשלות מצרים אף הגיע לביקור באל-עריש.

עשו לנו לייק וקבלו את הידיעות המעניינות ביותר, ישירות לפייסבוק

דבר מאלה עדיין לא התגשם. בסוף פברואר הבטיח אל-גנזורי כי "בשבוע הבא תמונה הרשות לפיתוח סיני". "השבוע הבא" חלף, ואחריו עוד שבועיים, והרשות עדיין לא קמה. הבדווים מצדם אינם זקוקים לרשות או לוועדה. הם מציגים בתור התחלה בקשה צנועה בהרבה: להתקין קווי מים לעיירות הבדוויות בסיני, שנשענות על הובלת מים במיכליות שעלותן 200 לירות מצריות למיכלית, למתוח קווי חשמל, ובעיקר, לפצות אותם על הפקעת הקרקע לטובת חברת הגז "גאסקו" שמנהלת את קווי הגז לישראל ולירדן. לטענת הבדווים באזור אל-עריש, העבירה חברת גאסקו להנהלת מחוז אל-עריש סכום של 7 מיליון לירות מצריות כתמורה על שטחי קרקע שהופקעו כדי להקים עליהם את מתקני הגז ואת הצנרת, אבל הבדווים קיבלו רק 3 מיליון לירות, שהתחלקו בין בעלי הקרקע, כך שכל בן משפחה קיבל סכום פעוט בלבד.

רויטרס

כאשר מחפשים אחר הסיבות ל-13 הפיצוצים בצנרת הגז, קל מדי להאשים את אל-קאעדה או ארגונים רדיקאליים אחרים. כאשר בדווים צריכים לשלם מחיר מופקע עבור בלוני הגז שמגיעים אליהם במשורה, כשמנגד הם רואים כיצד חברת גאסקו שיושבת על הקרקע שהופקעה מהם, עושה רווחים עצומים ומעבירה גז לישראל ולירדן - אין מנוס מלחשוב על התסכול שמניע אותם לפוצץ בעצמם, או לסייע למי שמבקש לפגוע בכלכלתה של מצרים. גאסקו דיווחה החודש על הפסדים של כ-170 מיליון דולר כנזק ישיר מן הפיצוצים, לא כולל הפסדים מאי העברת הגז, ומצרים הפכה למקור לא בטוח של גז. אולם מדובר במציאות שניתן היה לשנות, לו השקיעו בבדווים חלק ממה שעולה אבטחת מתקני הגז.

דוגמה אחרת לטענותיהם של הבדווים היא אזור התעשייה באל-עריש, שאותו החליטה הממשלה להקים עוד בשנת 2004. בראיון לעיתון המצרי "אל-יום אל-סאבע" סיפר בעל בית מלאכה שהממשלה חייבה את בעלי המפעלים לרכוש את הקרקע באזור התעשייה במחיר של 12 לירות למ"ר. התברר שהקרקע הופקעה מן הבדווים, והממשלה היתה אמורה לשלם להם פיצוי. פיצוי לא שולם, וגם פיתוח התשתית לא הגיע. התוצאה היא שהבדווים מונעים מבעלי המפעלים ובתי המלאכה להקים את מפעליהם על הקרקע עליה שלמו, עד שיקבלו את הפיצוי שמגיע להם. בינתיים אין פיצוי ואין מקומות עבודה.

רויטרס

כשאין הכנסות מעבודה, מפתחים מקורות חדשים: סחר והברחות דרך המנהרות לעזה, הברחת פליטים ומחפשי עבודה לישראל ומכירת נשק וחומרי נפץ לארגונים רדיקאליים שמטרותיהם מגוונות - החל מפגיעה בכלכלת מצרים וכלה בפגיעה בקשר שבין מצרים לישראל דרך פיצוץ צינורות הגז. על פי תחקיר שערך העיתון אל-שרק אל-אאוסט, מוכרים הבדווים טי.אן.טי שהם אוספים משאריות של פגזים שהם מוצאים בסיני, במחיר שנע בין 10,000 ל-45 אלף לירות לטון. הם גם מספקים מקומות מסתור לחוליות טרור ומאתרים מקומות אכסון נסתרים בהרי מרכז סיני עבור אותם ארגונים תמורת תשלום גבוה, ואחרי המהפכה בלוב הם גם החלו לסחור בנשק שהוברח מלוב למצרים.

לכוחות הביטחון המצריים אין יכולת לעקוב אחר פעילותם של הארגונים הרדיקאליים ללא שיתוף פעולה מצד הבדווים. ללא תכנית פעולה כלכלית משמעותית שתציע לבדווים חלופה הוגנת להכנסה הבלתי חוקית, לא תהיה שום משמעות לתוספת הכוח הצבאי שמצרים מבקשת להכניס לסיני. "סיני ריקה (מנוכחות ממשלתית צ"ב) היא איום על המדינה" אמר השבוע עיסאם שרף, שכיהן כראש ממשלה לפני אל-גנזורי. האיום הזה עוד רחוק מלמצוא פתרון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו