בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האביב הערבי הגיע לירדן?

לכאורה המהפכה הערבית דילגה על ירדן. בינתיים יש שם לא יותר משביתות והפגנות "קטנות". אבל הלחץ הפנימי על עבדאללה לערוך שינויים מהותיים בממלכה הולך וגובר

6תגובות

"פאיז פאיז ביי ביי, לך עם עאון להאג", "לא פאיז ולא זולתו - רק העם יחליט על גורלו", הסיסמאות בחרוזים שקראו יותר מאלף בני אדם שהשתתפו ביום שישי בהפגנה בירדן, כוונו לכאורה לראש הממשלה הטרי, פאיז אל-טראונה, שהחליף בתפקידו את עאון אל-חסאונה (מי שהיה שופט בית הדין הבינלאומי בהאג). אבל יעדם האמיתי של קולות המחאה היה לשכתו של המלך עבדאללה.

לכאורה, המהפכה הערבית דילגה על ירדן. הממלכה לא חוותה הפגנות ענק נגד שיטת המשטר או נגד המלך. אמנם נשמעו לעתים קריאות נגד המלכה ראניה או נגד השחיתות העמוקה בממלכה, אבל "אדוננו" (סיידנא - כפי שמכונה המלך) נשאר עד כה יבש כמו שליטי שאר הממלכות במזרח התיכון.

המלך אולי יבש, אבל המדינה מבעבעת. בשבת הצהיר יו"ר אגודת חברות התעשייה הקטנות והבינוניות, פתחי אל-ג'רביר, כי אם הממשלה תעלה את מחיר החשמל "אנחנו נסגור את המפעלים שלנו ונמסור את המפתחות לממשלה". על פי הנתונים שהציג, יותר מ-60% מן המועסקים בירדן במגזר הפרטי עובדים במפעלים קטנים ובינוניים, שסעיף ההוצאה על חשמל בהם מגיע לכ-30% מתשומותיהם.

באותו יום נערכה מול ארמון המלך הפגנה שקטה של 300 עיוורים ומלוויהם, שדרשו להיטיב את תנאיהם ולדאוג להם למקומות עבודה. הממשלה, כדרכה, הבטיחה לדון בבקשתם, אבל לולא התערבות כוחות הביטחון, שפיזרו את המפגינים שביקשו להיכנס לחצר המלכותית, היתה השביתה הזאת נמשכת עוד ימים אחדים. הפגנות של עובדים במחוזות הם עניין כמעט קבוע, כמו שביתת עובדי מפעלי הטבק, אשר דורשים העלאה בשכר והתאמתו לאינפלציה (שעומדת על כ-6% בשנה), או עובדי הנהלת מחוז פטרה, אשר מבקשים לשפר את תנאי תעסוקתם.

אלה אמנם שביתות קטנות, מקומיות, שאינן מסכנות את יציבות המשטר, לפחות לא בשלב הזה, אבל שביתות "קטנות" שהתפתחו לשביתות ענק סימנו גם את תחילתה של המהפכה במצרים לפני שבע שנים. עכשיו, כאשר אווירת המרי היא חלק מן המציאות שקיימת גם בירדן, עלולות השביתות הללו להיהפך לכדור שלג. מינוי ראשי ממשלה חדשים - אל-טראונה הוא העשירי מאז הוכתר עבדאללה בשנת 1999 - שימש בדרך כלל כתרופה להרגעת הרוחות.

גם המונח "ממשלת טכנוקרטים" הוא חלק מן הלקסיקון שאותו אימץ המלך עבדאללה, כדי להפגין את כוונתו הרצינית לחולל רפורמות כלכליות ומשטריות. אבל דווקא המונח רפורמות נהפך לשם נרדף לאוזלת ידו של המלך. הבנק העולמי משבח אמנם בדו"ח האחרון שלו את הפעולות שנוקטת הממשלה הירדנית, אך דורש ממנה ליישם רפורמות של ממש, ובעיקר לקצץ לעומק בסובסידיות לדלק וחשמל, שעולות לקופת המדינה כשני מיליארד דולר. ספק אם המלך שוחר הרפורמות ייענה לדרישה הזאת, שעלולה לייקר את המחירים ולהוציא לרחובות אלפי מפגינים. גם בשנה שעברה ניסה המלך לקצץ בסובסידיות, אבל מיד חזר בו, במיוחד לנוכח החרדה מפני זליגת המפכה הערבית לתחומי הממלכה.

לקסיקון ה"רפורמות", ה"טכנוקרטים", "השקיפות", חדל לשכנע, במיוחד את תנועות האופוזיציה ואת הגוש האיסלאמי והאחים המוסלמים, שדורשים עכשיו בקול הולך וגובר שינויים מהותיים לא רק בממשלה אלא בשיטת המשטר.

"חבורת המושחתים השתלטה על תהליכי קבלת ההחלטות, היא מחזיקה במונופול על משאבי המדינה, עושרה ומוסדות הלאום, ובכל פעם שיש מחלוקת היא מוכרעת לטובת מנגנוני הביטחון", נאמר בהודעה של תנועת האחים המוסלמים הירדנית. זוהי ההודעה החריפה ביותר שהשמיעו האחים עד כה. הם מאשימים באופן ספציפי את "ההחלטה המדינית והכלכלית לטובת מדינות אימפריאליסטיות, דבר שדירדר את המדינה לגירעון, אוזלת יד והשפלה". "ההחלטה" היא כמובן זאת של המלך.

החלטת המלך לשנות את חוק הבחירות באופן שיאפשר בחירה במפלגות על בסיס פוליטי ולא רק אישי, נראית עכשיו כתרופה בלתי מספקת לטענות האופוזיציה. גם מינויה של ועדה לפיקוח על הבחירות, בראשות עבד אל-אילה אל-חטיב, מי שהיה שר החוץ של ירדן, מעורר חשש מפני "פיקוח מלכותי" על הבחירות, שעלול להטות את תוצאותיהן. חוק הבחירות, שעדיין לא אושר, הוגדר אמנם גם בפי האחים המוסלמים כ"צעד קדימה", אך קטן ומאוחר מדי, משום שאיננו כולל למשל חלוקה מחדש של מחוזות הבחירה, באופן שימנע ניצחון מובטח לנציגי שבטי הבדווים שתומכים במלך. והעיקר, לא ברור בינתיים מתי יתקיימו הבחירות. המלך רוצה אמנם להקדימן, אבל האופוזיציה מבקשת לשנות תחילה את הצעת חוק הבחירות.

השאלה המדאיגה עכשיו היא עד כמה מתכוון המלך ברצינות לבזר את כוחו ולהעניק יותר כוח לפרלמנט, לאפשר פעילות פוליטית אמיתית, ובעיקר - לשנות את פניה של כלכלת הממלכה. אם לשפוט על פי 13 שנות כהונתו, הסיכוי איננו גדול.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו