בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נסראללה יכול להיות רגוע

במערב מניחים שנפילת אסד תשרת את ישראל כי היא תנתק את סוריה מאיראן ומחיזבאללה. אך ספק אם זאת אכן תהיה התוצאה

35תגובות

מפת הלחימה של כוחות האופוזיציה בסוריה דומה ליריעת תחרה מתפוררת. מהדיווחים של המיליציות הרבות, או של צבא המשטר, אי אפשר לבנות תמונת מצב שתבהיר מי שולט היכן. לכל צד גרסה משלו, ושני הצדדים עוסקים בחשבון שברים כדי להוכיח שהגיעו להישגים: האופוזיציה טוענת, שהיא שולטת על שני שלישים מהמדינה; המשטר טוען, שהוא זה המחזיק בשליטה על כל המדינה, זולת “שליש עיירה פה ורבע עיירה שם”.

כך, למשל, דיווחה האופוזיציה בשבוע שעבר, שהעיירה אל־שדידה שבמחוז אל־חסכה בצפון מזרח המדינה כבר נשלטת על ידי “חזית התמיכה” האיסלאמיסטית, המסונפת כנראה לאל־קאעדה. שלושה ימים אחר כך דוּוח, כי עשרות אלפי אזרחים סורים ברחו מהעיירה בשל הקרבות הקשים המתנהלים בה. רבעים בעיר חומס שהיו בשליטת הצבא הסורי החופשי “שוחררו” על ידי צבא המשטר, ואילו בדרעא, שלכאורה נשלטת על ידי גדודי הצבא החופשי, ממשיך הצבא הסורי לעצור אנשים ולנהל קרבות רחוב.

הכרעה צבאית אינה נראית עדיין באופק. איראן ורוסיה כבר חילצו אמנם את ארכיוניהן מדמשק ומטרטוס, שם נמצא הבסיס הימי הרוסי - פעולה המעידה על חשש אמיתי מפני נפילה של בשאר אל־אסד - אבל שתי המדינות, עם הנהגת האופוזיציה, כבר הגיעו כנראה להכרה, שאין מנוס מפתרון מדיני.

רויטרס

בסוף החודש צפוי להתקיים במוסקווה מפגש בין הנהגת האופוזיציה בראשות מעאז אל־חטיב לבין נציגי המשטר במטרה להתניע דיאלוג פוליטי שיתווה את המהלך הבא. דיאלוג כזה נראה בינתיים רחוק מן המציאות. הצהרת המשטר, ולפיה הוא מוכן להידבר עם האופוזיציה בלא תנאים מוקדמים, לא ביטלה עדיין את התנאי המוקדם של האופוזיציה, הדורשת את סילוקו של אסד לפני כל דיאלוג.

פומבית, שום צד אינו ממצמץ עדיין, ומספר ההרוגים העצום, בין 65 אלף ל–90 אלף בני אדם, אינו יוצר תחושה של דחיפות. נראה כי כל הצדדים מעריכים שהזמן פועל לטובתם, או, לפחות, שהם זקוקים לעוד זמן כדי לבסס את עמדותיהם ולהשיג עוד ניצחונות בשטח.

לעומת האופוזיציה הפוליטית והמיליציות הלוחמות בשטח, המתחבטים בשאלת עתידה של סוריה, איראן וחיזבאללה כבר משרטטים מפת שליטה חדשה. על פי דיווח של העיתונאית הודא אל־חוסייני ב”אל־שרק אל־אאוסט” הרואה אור בלונדון, חיזבאללה מציע לקצינים עלאווים סורים עסקת חבילה, הכוללת הגנה וחסות בלבנון אחרי נפילת אסד, דיור ומשכורת, בתמורה לסיוע וייעוץ בתחום הלחימה, פריסת מודיעין ותפעול כלי נשק מתוחכמים בלבנון.

עסקות אלה ימומנו על ידי איראן, אשר על פי דיווחים שונים מפעילה יותר מ–50 אלף לוחמים ויועצים בסוריה, וכבר החלה בהקמת גדודי מתנדבים על פי דגם הבסיג’ האיראני. חלק מהדיווחים הללו מייחסים לגנרל חסן אל־שאטרי שנהרג בסוריה, כנראה בהפצצה ישראלית בג’מראיא, את האחריות להקמת הכוחות הללו.

“המטרה של איראן וחיזבאללה היא לסכל את האפשרות שפתרון פוליטי בסוריה או נפילת אסד יקצצו את מוטת השליטה של איראן בלבנון ובסוריה”, אמר ל”הארץ” איש אופוזיציה לבנוני המתגורר בצרפת; “אם אין מנוס מנפילת אסד, התחליף הראוי מבחינת איראן וחיזבאללה הוא לבנות בסוריה כוח צבאי שיאיים על כל משטר חדש שיקום במדינה. כשם שחיזבאללה שולט בלבנון בזכות כוחו הצבאי, תוכל מיליציה מחומשת ומאומנת היטב בסוריה לכפות את רצונה על כל משטר סורי”.

זה איננו רעיון חדשני. איראן, המתקשה לזכות לשיתוף פעולה של רבות ממדינות ערב, נשענת על ארגונים חוץ ממשלתיים כדי לקדם את האינטרסים שלה בהן. כך, למשל, איראן תומכת ב”צבא המהדי”, הארגון של מוקתדא אל־סדר בעיראק, מקיימת קשרי מימון וחימוש עם ארגונים שיעיים בתימן, נותנת את חסותה למיעוט השיעי בבחריין, ותיחזקה בעבר את החמאס.

המשטר האיראני אינו בוחל גם בארגונים שאינם שיעיים, כל עוד הם מוכנים לשתף פעולה אתו. מיליציות וארגונים סוניים הפועלים בסוריה נזקקים לסיוע כספי ולנתיב בטוח להברחת נשק, ואיראן יכולה להיות נכס חשוב להם ולכל ארגון אחר, מכל סוג ועדה. קל וחומר אם משטר אסד ייפול, ולאופוזיציה של היום תקום אופוזיציה חדשה ומסוכנת, שתזדקק למימון ולסיוע מבחוץ.

ההנחה, במערב ובישראל, שנפילת אסד תשרת את האינטרס הישראלי משום שהיא תנתק את סוריה מאיראן ומחיזבאללה, איננה רלוונטית ועלולה להיות מוטעית. ההנחה אינה רלוונטית משום שנפילה או אי נפילה של אסד אינה תלויה במדיניות המערב, שבאדישותו העביר את הטיפול במשבר הסורי לרוסיה ואיראן; ההנחה מוטעית, משום שגם חילופי שלטון בסוריה אינם מבטיחים את ניתוקה מאיראן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו