בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצרים: השופטים שהגנו על האחים המוסלמים הפכו לאויבי המשטר

אחרי ששיחררו אלפי אסירים פוליטיים ואישרו את מינוי מורסי כנשיא - מוצאים עצמם השופטים נרדפים. עד כדי כך, ששופט בכיר מואשם בבגידה

4תגובות

"הוי שופטים, הוי שופטים, אתם תקוותנו אחרי אללה", קראו האחים המוסלמים, הלומי שמחה, אחרי הבחירות לפרלמנט במצרים ב–2005, שבהן גרפו 88 מושבים בפרלמנט. לא רק האחים המוסלמים רשמו אז ניצחון אדיר, גם שופטי מצרים שפיקחו על הבחירות נהפכו באותו זמן לסמל. הם אלה שקבעו - בניגוד למאמצי המשטר להכשיל את מועמדי האחים - שהאחים רשאים להתמודד, והם שהציבו בפני המשטר חומת מגן, שאותה ריסק ב–2010. חוסני מובארק ביטל אז את הפיקוח השיפוטי על הבחירות, שבעקבותיהן לא נכנס לפרלמנט ולו מועמד אחד מטעם האחים. אחר כך התחוללה המהפכה, והאחים תפסו את השלטון.

והנה, אותם שופטים אשר הורו לשחרר את אלפי האסירים הפוליטיים, רבים מהם אנשי האחים המוסלמים, אלה שביטלו את האיסור להקים מפלגה הנשענת על מצע דתי, שניצבו איתן גם מול המועצה הצבאית העליונה ואישרו את המינוי של מוחמד מורסי כנשיא - הם עכשיו "אויבי" המשטר החדש.

לפני פחות משבועיים יצאו האחים המוסלמים והתנועות הסלפיות להפגנה המונית, בקריאה "לטהר את מערכת המשפט". יותר ממאה בני אדם נפצעו בהפגנה האלימה, שנשמעו בה קריאות גנאי שכוונו אל השופטים, ובמיוחד אל נשיא מועדון השופטים, אחמד אל־זנד, שנגדו אף הוגשה תובענה משפטית בחשד להסתה נגד המשטר. המתח בין השופטים לאחים המוסלמים גאה בשבועות האחרונים עד כדי כך, שהתובע הכללי, טלעת עבדאללה, שמונה על ידי מורסי וממשיך בכהונתו אף שבית המשפט קבע שהתובע הקודם, עבד אל־מג'יד מחמוד, פוטר בלא הצדקה - החליט להגיש תביעה נוספת נגד אל־זנד בחשד ל"בגידה במולדת ובקשת סיוע ממדינות זרות". אל־זנד, כך נטען, קרא לנשיא ברק אובמה להתערב כדי להגן על שופטים במצרים והזמין ארגוני זכויות אדם בינלאומיים לחקור את הפרת האמנות שעליהן חתומה מצרים בשל פגיעת המשטר בשופטים.

אי–פי

מועדון השופטים הוא התאגדות עצמאית ולא ממשלתית. המועדון נוסד בשנות ה–30 כמרכז חברתי לשופטי המדינה, פוזר בתקופת נאצר, וחזר לפעול בתקופת אנואר סאדאת. מאז התפתח המועדון, שרשומים בו יותר מ-9,000 שופטים, למוסד רב חשיבות, שלעמדות הנהגתו יש השפעה עצומה על ההתנהלות הפוליטית של המשטר. כך, למשל, החליט ה"מועדון" לא להשתתף בפיקוח על משאל העם של החוקה, שלה מתנגדת האופוזיציה, עמד בראש המחאות ההמוניות שעוררו ההחלטות הנשיאותיות שקיבל מורסי בשנה שעברה, וגם יזם את עיכוב עריכת הבחירות החדשות לפרלמנט, עד שבית המשפט החוקתי יכריע בשאלת חוק הבחירות.

מנקודת מבט של מורסי, מועדון השופטים הוא פגע רע שיש לנערו ולטהרו. אמנם הוא מצהיר על הערכתו למועדון ומזהיר מפני פגיעה פיסית בשופטים (אחרי שהתקבלו איומים טלפוניים בבתי שופטים ונשמעו קריאות לצור על ביתו של אל־זנד), אבל הוא גם יוזם עכשיו את חוק מערכת השיפוט החדש, המעורר מחלוקת עמוקה.

לפי החוק המוצע, גיל הפרישה לשופטים יהיה 60. משמעותו היא, שכ–3,000 שופטים ייאלצו לפרוש. במקומם שואף מורסי למנות שופטים המקורבים לאחים המוסלמים. "זהו חוק שנועד לבצע טבח בשופטים", הצהיר השופט פתחי עבדאללה, סגן יו"ר מועדון השופטים. אפילו שר המשפטים של מורסי, אחמד מכי, החליט להגיש התפטרות על רקע הכוונה לחוקק את החוק, שלא נשאל כלל מה דעתו עליו. מכי הבהיר אחר כך, כי יסכים למשוך את התפטרותו אם החוק יתוקן באופן שלא יפגע בשופטים.

אין זו הפעם הראשונה שבה מכי מתעמת עם הבוס שלו. הוא התנגד גם להחלטות הנשיאותיות של מורסי וחשב שיש להגיע לפשרה עם האופוזיציה בעניין זה ואף לתקן את סעיפי החוקה המעוררים מחלוקת. עמדותיו הפכו אותו לפעמים לנציג האופוזיציה בממשלה, או לפחות למי שמעניק למשטר של מורסי מעטה של מתינות וגמישות. אבל נראה שגם אם מכי יחזור בו מהתפטרותו, חילופי הגברי הצפויים בקרוב בממשלה ינחיתו אותו באופוזיציה.

"טיהור מערכת המשפט" איננו פטנט מצרי. גם במדינות המערב, בישראל ובטורקיה שואפים נשיאים וראשי ממשלה למהול את מערכת המשפט במקורבים ובעלי אידיאולוגיה דומה לשלהם. ראש ממשלת טורקיה חולל ב–2010 מהפך מהותי בשיטת מינוי השופטים והתובעים. הוא הגדיל את מספר חברי מועצת השופטים העליונה הממונה על מינוי שופטים כך שיכללו נציגים מן האקדמיה, עורכי דין פרטיים ונציגים שאינם עוסקים במשפט, שאותם ימנה הנשיא.

אלא שבמצרים אין עדיין פרלמנט המוסמך לשנות את החוק או את החוקה, והחקיקה מסורה בידי מועצת השורא (הבית העליון), שבה יש רוב לאנשי האחים המוסלמים. החשש המוצדק הוא, שמורסי עלול לנצל את העדרו של פרלמנט כדי למוטט את חומת המגן השיפוטית ובכך לפרק את הבלם החשוב ביותר העומד בפני השתוללות פוליטית של האחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו