בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

את "המדינה האיסלאמית" היהודים לא ממש מעניינים

בנק המטרות של המורדים הסונים כולל רשימה ארוכה של מנהיגים ערבים, בהם ראש ממשלת עיראק, נשיא מצרים ואפילו בכירים בהנהגת האחים המוסלמים. היהודים וישראל ממוקמים אי שם בסוף הרשימה

9תגובות

כאשר ישראל כותשת את עזה, טוב לדעת שלפחות ארגון מוסלמי אחד אינו ממהר לאיים על ישראל. הבשורה המרעננת באה ממי שעד לפני כשבוע היה ידוע בראשי התיבות "דאע"ש", ומאז שהחל להתבסס בטריטוריה שמחברת את עיראק לסוריה, הוא מכנה עצמו בשם "המדינה האיסלאמית". נוכח התמיהות שעלו בכמה אתרי אינטרנט מדוע דאע"ש אינו נלחם בישראל במקום להרוג מוסלמים בעיראק וסוריה, השיב הארגון בחשבון הטוויטר שלו: "לא צווינו להרוג את הישראלים ואת היהודים. המלחמה באויב הקרוב, באלה המורדים בדת, חשובה יותר. אללה מצווה אותנו בקוראן להילחם בצבועים, משום שהם מסוכנים הרבה יותר מן הכופרים השורשיים". לראיה מביאים אנשי "המדינה האיסלאמית" את החליפה הראשון, אבו בכר, שפנה תחילה להילחם במורדים בדת, ואת צלאח א־דין, שנלחם בשיעים של מצרים לפני שכבש את ירושלים.

אפשר, אם כן, להשמיע צפירת הרגעה. בנק המטרות של "המדינה האיסלאמית" כולל רשימה ארוכה של מנהיגים ערבים — בהם המלך הסעודי, המלך הירדני, ראש ממשלת עיראק, נשיא מצרים ואפילו הנהגת האחים המוסלמים — לפני היהודים וישראל. בינתיים הארגון נוהג כפי שנהג הנביא מוחמד בעת שהיגר ממכה לאל־מדינה. הוא כורת בריתות תועלתניות עם ראשי השבטים בסוריה ובעיראק כדי להעצים את כוחו. כך למשל, בסוריה הוא מציע לראשי השבטים בדיר א־זור חלק בהכנסות הנפט שמופק בשדות שהשתלט עליהם באותו אזור. הוא אמנם מחיל במקומות אלה את דיני ההלכה, אבל בעת הצורך הוא גם יודע להגמיש אותה, למשל להבטיח הגנה לבני המיעוט הנוצרי, או להעלים עין ממי שמוכרים סיגריות או מבריחים אלכוהול.

בעיראק התקיים השבוע טקס רב משתתפים, שבו נשבעו עשרות ראשי שבטים שבועת אמונים — בייעה — למנהיג המדינה האיסלאמית, אבו בכר אל־בגדאדי. שבועת האמונים איננה בהכרח עניין דתי. היא נועדה לכרות ברית פוליטית וצבאית, ולהבטיח שהשבטים יישארו נאמנים למנהיג, ובתמורה יזכו ב"חסות" וגם בנתח מהרווחים — ואלה, במקרה הזה, אינם מעטים: על פי דיווחים בעיתונות העיראקית, השתלטותו של הארגון על בנקים במוסול הכניסה לכיסו יותר מ–1.5 מיליארד דולר.

אי-אף-פי

הארגון גם מחלק נשק ומזון לנאמניו בסוריה ובעיראק, וכדי לחזק את הקשר עם השבטים בעיראק, התחתן אל־בגדאדי עם סג'א חמיד אל־דוליימי, בת לאחד השבטים החזקים ביותר במערב המדינה. אל־דוליימי, אגב, חייבת חוב גדול דווקא לארגון היריב של "המדינה האיסלאמית", "חזית התמיכה", שבמארס בשנה שעברה שיחרר אותה מן הכלא הסורי במסגרת עסקת חליפין עם המשטר הסורי (בתמורה שיחרר הארגון נזירות נוצריות ממנזר מעלולא). עם זאת, נראה כי גם החתונה עם שבט אל־דוליים אינה מבטיחה ל"מדינה האיסלאמית" ביטחון ושקט. בשבוע שעבר התחוללו עימותים אלימים בין אנשיו לבני שבטים סוניים במחוז דיאלי, שבהם נהרגו עשרה אנשי "המדינה האיסלאמית". לא ברור אמנם אם עימותים אלה יתרחבו לעוד מחוזות, אולם הפערים בין היעדים של שני הצדדים מובהקים. בעוד "המדינה האיסלאמית" שואף לכונן מדינת הלכה בשטחים שהשתלט עליהם, השבטים הסוניים שואפים להשיג הישגים פוליטיים. אותם שבטים, אגב, שיתפו פעולה עם אל־קאעדה במחצית העשור הקודם, עד שמאסו באידיאולוגיה הקיצונית שלו ופנו נגדו עד מיגורו באזור.

נכון, הפחד מפני החמושים עבותי הזקן שנושאים דגלים שחורים, גדול. צעירים רבים בעיר מוסול ובערים עיראקיות אחרות, ממהרים למרכזי "החזרה בתשובה" כדי לקבל "תעודת חזרה בתשובה" שתמנע פגיעה בהם; שוטרים, חיילים לשעבר, וצעירים נדרשים להצהיר אמונים ל"מדינה האיסלאמית" ולמנהיגה, למסור את הנשק שבידיהם ולהתחייב שלא לפעול נגדה. בתמורה הם מקבלים תעודה חתומה שמעידה כי "חזרו בתשובה", וחלקם אפילו מתגייסים לשורות לוחמי הארגון, וזוכים במשכורת של 300–2000 דולר בחודש, תלוי בתפקיד. בכל מקרה, לרבים מאזרחי מוסול הנאמנות למדינה האיסלאמית אינה גרועה מן הנאמנות לממשלת עיראק, שנתפשה באזורים הסוניים כממשלת כיבוש. אמנם יש סיפורי אימים רבים על מעשי פעילי "המדינה האיסלאמית" במוסול ובערים אחרות, כמו הלקאת צעירים שצפו במשחקי המונדיאל, הוצאות להורג של מאות אזרחים שיעים, תקיפת אזרחים ברחוב ללא סיבה או וביזת בתים, בעיקר של נוצרים, אבל התעללות, ביזה, והתנכלות — אף שלא הוצאות להורג — היו גם נחלת חיילי הצבא העיראקי לפני שנמלטו עם בואה של סופת דאע"ש.

פרשנים בעיראק ובכורדיסטאן מציעים לכן, שלא לראות בהשתלטות ה"מדינה האיסלאמית" על ערים בעיראק סוף פסוק. לדבריהם, אם הארגון ינסה לכפות אורח חיים שאינו מקובל על השבטים, הוא ייתקל בהתנגדות אזרחית, כשלעזרת האזרחים הסונים צפויים לבוא גם כוחות כורדיים. כרגע נראה שהמטרה העיקרית היא לסלק את נורי אל־מאליכי, ובעבורה מוכנים אפילו אויבים בנפש לשתף פעולה. אם וכאשר תושג מטרה זאת, עלול המחוז הסוני לבוא חשבון גם עם המדינה האיסלאמית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו