בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיסא לא שותק

השתקת הביקורת על סעודיה בתקשורת המצרית היא עוד מסמר בארון הקבורה של חופש הביטוי, שהבטיחה המהפכה

9תגובות

העיתונאי המצרי איברהים עיסא נאלץ לחוש על בשרו את אמיתות הפתגם "מלה בסלע, שתיקה בתרי". בשבוע שעבר הודיעה רשת הטלוויזיה הסעודית אם.בי.סי, כי היא מפסיקה את העסקתו כמגיש באחת התוכניות, וכמובן — תחדל לשלם לו את שכרו: 600 אלף דולר בשנה.

הסיבה להודעה של הרשת היא, שעיסא אינו יודע לשתוק. הוא לא הסתפק בחצים שהוא נוהג זה שנים להפנות נגד השלטון המצרי — והחליט לטפס על עוד עץ גבוה ולהוסיף את סעודיה לרשימת מטרותיו. הוא כינה אותה "מדינה תומכת טרור", לעג למלחמה נגד תימן, ומתח ביקורת על המלך סלמאן.

עיסא כבר מנוסה בעונשים. הוא בילה בבית הסוהר אחרי שכתב על המחלה של הנשיא חוסני מובארק, ועל פי כתב התביעה "גרם נזק כלכלי למדינה" (עבירה פלילית במצרים), שכן ביום הפרסום הבורסה המצרית צנחה; הוא הודח מהעיתון "א־דוסתור" בעקבות ביקורת נוקבת על מפלגת אל־וופד וסולק מכמה תוכניות טלוויזיה שהגיש ברשתות מצריות. עיסא מותח ביקורת על פעולותיה של סעודיה בתימן בערוץ אל-ג'זירה

ואולם העונש שהטילה עליו הרשת הסעודית נועד גם להרתיע עיתונאים מצרים אחרים, שהחליטו להשתלח בממלכה אחרי מות המלך עבדאללה ומינוי סלמאן ליורשו. כך, למשל, הזהיר העיתונאי יוסוף אל־חוסייני מפני שינוי במדיניות של סעודיה כלפי מצרים וצמצום הסיוע הכספי שמעניקה לה הממלכה. עיתונאים אחרים כתבו על מחלתו של סלמאן, שעל פי הערכות לוקה באלצהיימר, והאיצו בסעודים למנות ועדה שתקבע אם הוא כשיר למלוך. העיתון "א־שורוק", הנמצא בבעלות פרטית, הזכיר כי משפחת המלוכה תומכת באל־קאעדה, וכמה פובליציסטים — בעיתונות הממשלתית דווקא — מתחו ביקורת על הפיוס בין סעודיה לטורקיה, יריבתה של מצרים. עיתונאים סעודים הזכירו למצרים, בתגובה, מי משלם את חשבונות הדלק שלה ומי תרם לה בשנה שעברה כ–12 מיליארד דולר. לנוכח חילופי המהלומות הללו, היה קשה לתאר רק לפני שבועיים, ששתי המדינות יקימו קואליציה צבאית שתצא למלחמה בתימן.

והנה, רק החלה המלחמה, והתקשורת המצרית התיישרה בצייתנות עם הקו הרשמי של הממשל ושל הנשיא, עבד אל־פתאח א־סיסי. הכותרות הראשיות סיפרו על הצלחות צבא מצרים בחזית התימנית, סעודיה שבה להיות בעלת הברית המועדפת, המלך סלמאן זכה לשבחים על מאמציו לסלק את איראן מתימן, בעיקר אחרי שהודיע על תרומה נוספת של מיליארדי דולרים למצרים. ביקורת על סעודיה נתפשה לפתע כבגידה לאומית. כותרות העיתונים, הממשלתיים והפרטיים, הפליגו בשבחי המלחמה בתימן, ואחד העיתונים דיווח מרוב התלהבות על הברחה של ספינה איראנית על ידי כוחות מצריים, אף על פי שלדיווח לא היה כל קשר למציאות. בינתיים כבשו החות'ים את מרכז עדן, ונראה כי הקואליציה הערבית מתחילה ללקק את פצעיה.

הפליק־פלאק שעשתה התקשורת המצרית הוא סימפטום לדעיכת התקווה שהפיחה המהפכה המצרית בקרב עיתונאים. נפילת מובארק בפברואר 2011 חוללה מהפך בתקשורת הממשלתית, שאימצה את תנועת המהפכה ואת גיבוריה. נאמני המשטר הללו פנו עורף באחת למשטר הישן והגדירו את המהפכה כ"אור שמציף את המדינה". עיתונאים בכירים "חזרו בתשובה", מערכות עיתונים טוהרו, ודירקטוריונים חדשים הבטיחו כי מעתה ישרור חופש ביטוי מלא. נערכו דיונים כנים ונוקבים על תפקיד התקשורת בעידן החדש, ואפילו החוקה החדשה הבטיחה את חופש הביטוי.

אבל חוקה לחוד ומציאות לחוד. לא רק משטרו של מוחמד מורסי התערב בנעשה במערכות ועצר עיתונאים — גם הגנרל א־סיסי, שהדיח את מורסי ונבחר לנשיא, ראה בתקשורת יעד לריסון. כ–46 עיתונאים נעצרו בתקופתו, 16 מהם עדיין כלואים, ומצרים דורגה במקום ה–159 מבין 180 המדינות הכלולות באינדקס חופש הביטוי של הארגון עיתונאים ללא גבולות.

באיגוד הרדיו והטלוויזיה הממשלתי מכהנים 18 אנשי צבא לשעבר, רובם בדרגת גנרל, ואילו אגודת העיתונאים, שבה רשומים יותר מ–3,500 עיתונאים, אינה מצליחה לדאוג לאינטרסים של חבריה, קל וחומר לא לצמצם את המגבלות על חופש העיתונות. במארס נבחר לראשות ההתאחדות העיתונאי יחיא קאלוש, איש העיתון הממשלתי "אל־גומהוריה", שהתחייב לבצע שידוד מערכות בהתאחדות, שהתקנון שלה לא שונה זה 35 שנים. תקנון זה, הכולל סעיף האוסר על נורמליזציה עם ישראל, מחייב כל עיתונאי במצרים להיות רשום בהתאחדות, אולם אינו מציע סעד לעיתונאי אינטרנט שאינם רשומים, ואין בכוחו למנוע מאסר של עיתונאים. נראה שהתקשורת המצרית — הורתה מולידתה של התקשורת המודרנית במזרח התיכון — תצטרך לחכות עד המהפכה הבאה כדי להחזיר לעצמה משהו מיוקרתה. עד אז ימשיכו המשטר המצרי ובעלי בריתו הסעודים לשרטט את מפת חופש הביטוי במצרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו