בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך שר הספורט של סעודיה מטלטל את מצרים

תגובות
מוחמד סלאח על המגרש
ANDREW BOYERS/רויטרס

הסרטון שהפיץ בשבוע שעבר שר הספורט הסעודי, טורקי אל־שייח, חולל הוריקן במצרים. נראים בו השר והשדרן המצרי הבכיר עמרו אדיב, כשהשר מתפאר בהסכם הרכש שהעביר את אדיב לרשת הסעודית MBC. "זהו השדרן היקר ביותר במזרח התיכון — לארי קינג הערבי", עלץ אל־שייח בסרטון.

ואכן, תמורת שלושה מיליון דולר בשנה, ועוד כ–500 אלף דולר, אחוזים מפרסום, שבר אדיב שיא היסטורי. אלא שבאותה עת הרס את קשריו עם מעריציו, שאינם סולחים לו על הבגידה. "בעל חסות סעודי, או אם תרצו, שק אורז, מתפאר בהונו ומעניק את חסותו לעבד שרכש. מצרים אינה ראויה לכך", כתב אוסמה גאוויש, אוהד כדורגל מצרי בציוץ שפירסם בטוויטר.

שר החוץ הסעודי מתפאר ברכש החדש, שדרן הספורט המצרי עמרו אדיב - דלג

"שק אורז" הוא הביטוי שבו תיאר הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את הסיוע הסעודי שקיבל כאשר תפס את השלטון ב–2013, אחרי שהדיח את מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים. מאז נהפך הביטוי המעליב למטבע לשון, שמכוונת כלפי כל מי שמבקש לרכוש "נכס לאומי" מצרי תמורת כסף. עמרו אדיב הוא אכן נכס לאומי. מעמדו כשדרן ופרשן ברשת "ON_E", שבבעלות המיליארדר המצרי נגיב סאוויריס, קנה לו מיליוני מעריצים. פרשנותו הפוליטית והספורטיבית הפכה לאורים ותומים של צופי הטלוויזיה ברחבי מדינות ערב, ויחד עם אחיו, העיתונאי הבכיר עימאד א־דין אדיב, שבבעלותו תחנת טלוויזיה פופולרית, שולטת המשפחה בפלח גדול של ציבור הצופים.

האחים אדיב היו חסידיו של הנשיא מובארק לפני מהפכת האביב הערבי, ורבים זוכרים לעמרו אדיב את התבטאויותיו החריפות נגד מפגיני כיכר תחריר ואת קביעתו שלפיה במצרים אין צנזורה, ואיש אינו מטיל מגבלות על התבטאויותיו. אחרי המהפכה הוא שינה באחת את טעמו וכתב, כי בתקופת מובארק "כולנו היינו מושפלים, חברים. לא יכולה להיות השפלה דומה לזאת שידענו... חיינו בעידן אפל". בתוך זמן קצר הוא נהפך לחביב השלטון החדש. ועכשיו התברר למעריציו, כי תמורת כסף הוא מוכן "לבגוד בלאומיות המצרית" ולעבוד בעבור "האויב".

והאויב הזה קשה מנשוא. זאת משום ששר הספורט הסעודי היה גם נשיא הכבוד של מועדון הספורט המצרי "אל־אהלי", והאיש שמימן את מסע הבחירות של מחמוד אל־חטיב לראשות המועדון. אל־שייח גילה גם, כי השקיע במועדון מאות מיליוני לירות מצריות והפך בכך לאיש שממנה מאמנים ושחקנים בקבוצה הלאומית, או מפטר אותם כרצונו. כשפרצה הביקורת הציבורית נגדו הוא כתב בדף הפייסבוק שלו: "אנחנו מושיטים להם (למצרים) את ידנו ופותחים לפניהם את לבנו, אבל בעיניהם איננו אלא שקי אורז. הם מסתכלים עלינו דרך הגרושים שלהם ולא דרך שכלם".

הפרסום הזה מדגים היטב את מערכת היחסים התלותית בין מצרים לסעודיה, כי הוא מראה שאפילו בקודש הקודשים, בספורט, הממלכה הסעודית מעורבת עד צוואר. "מה שקרה בין אל־שייח, נציג מדינת שקי האורז, לבין אל־חטיב, נציג מועדון אל־אהלי, הוא דגם מוקטן של מה שיקרה בקרוב בין מוחמד בן סלמאן (יורש העצר הסעודי), נציג מדינות המפרץ, לבין א־סיסי, נציג אם העולם (כינויה של מצרים). זוהי שערוריית המאה", צייץ גולש מצרי, שביטא בדברים אלה את הזעם הציבורי על השליטה והחסות הסעודית.

ועכשיו, אותו אל־שייח — שבמצרים טוענים כי ייחל לפציעתו של כוכב הכדורגל המצרי מוחמד סלאח כדי שלא יוכל להשתתף במונדיאל — "נועץ את פגיונו המוזהב" באחד מעמודי התווך של התקשורת המצרית. זו איננה עסקת רכש מקובלת בין רשת טלוויזיה פרטית לשדרן פופולרי; זוהי השתלטות סעודית. עד לאחרונה היתה הרשת בבעלותו של איש העסקים הסעודי וליד איברהים, בן אחותו של המלך פהד המנוח. איברהים היה בין עשרות בעלי ההון שנעצרו בנובמבר בפקודת יורש העצר בן סלמאן. הנסיך הציע לאיברהים הצעה שאי אפשר לסרב לה — לוותר על בעלותו של הרשת בתמורה לשחרורו מן המעצר. איברהים דחה תחילה את ההצעה, ולבסוף נאלץ להגיע להסכם עם השלטונות, שלפיו ימשיך לעמוד בראש הרשת, אבל יוותר על 60% ממניותיו בה ויעבירם לממשל, כלומר לבן סלמאן.

איברהים התכוון לפני העסקה לסגור את ערוץ הספורט המקצועי של הרשת, אבל עכשיו, כשהיא בבעלות הממלכה, נהפך שר הספורט אל־שייח לבעל הדעה בכל הנוגע לפעילותה, כולל רכישת שדרניה. "סוחר הצאן הסעודי נחת בשוק הגמלים של אימבאבה (שכונת עוני בקהיר, שבה מתנהל שוק צאן וגמלים), והוא קונה מכל הבא ליד", תיאר העיתונאי המצרי סלים עזוז את התנהלותו של יורש העצר הסעודי במצרים.

על התערבות כזאת בציפור הנפש של מצרים אין מחילה. הכעס שהיא מחוללת דומה במידה רבה לזעם שעוררה ההחלטה המצרית להעביר לסעודיה את האיים סנאפיר וטיראן בים סוף. על טריטוריה לאומית לא מוותרים, בין אם מדובר באיים ובין אם בשדרן ספורט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו