צעירי מצרים הצביעו ברגליים

בבחירות של האביב הערבי במצרים היו הצעירים הכוח המוביל. הפעם, כשא־סיסי כמעט מועמד יחיד, הדירו רגליהם מהקלפיות

צבי בראל
צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אשה מצביעה בבחירות במצרים - קהיר, השבוע
אשה מצביעה בבחירות במצרים - קהיר, השבועצילום: KHALED DESOUKI/אי־אף־פי
צבי בראל
צבי בראל

באל־עריש, בצפון סיני, התקבצו ביום הבחירות לנשיאות מצרים תורים ארוכים של אזרחים. אבל לא היו אלה תורים לקלפיות, אלא לחנויות המזון, שלפתע התמלאו בשפע של סחורות שנעדרו במשך שנים מן המדפים — מקופסאות טונה ועד בשר טרי, וממתקים ועד ביצים ודגים. פקידי ממשל ביקשו וקיבלו חופשה קצרה כאילו כדי למלא את חובתם האזרחית, אבל גם הם פנו לחנויות כדי למלא את המזווה.

העיר, שכוחות צבא מכתרים אותה והיא מותקפת תדיר על ידי ארגוני טרור, נהפכה במשך יומיים לשוק מזון, מחווה של הממשל, שביקש לקנות את לב אזרחיו הנטושים. בקהיר המרוחקת הותקנו רמקולים צרחניים על עגלות רתומות לסוסים, שמהם בקעו שירי תהילה לנשיא, עבד אל־פתאח א־סיסי, ורקדניות חוללו על במות קטנות בפתחי הקלפיות. בחלק מהכפרים חולקו מתנות בכסף או בשווה כסף, ולכולם הובטחו חיים טובים יותר. אבל ההילולות הללו לא הצליחו להביא את מספר הבוחרים שלהם ציפה הנשיא. רק כ–40% מבעלי זכות הבחירה שילשלו פתקים לקופסאות החתומות, וגם הנתון הזה מוטל בספק. למצרים זכורים היטב הנתונים שנהג הממשל לפרסם בעת הבחירות בתקופת חוסני מובארק. רשמית דיברו אז על 35%–40%, בפועל השתתפו בהן פחות מ–20%, ובחלק מהאזורים לא הגיע שיעור המצביעים ליותר מ–5%.

ניצחונו של א־סיסי היה מובטח מראש. כל המתחרים הפוטנציאלים האחרים נעצרו, או נכנעו ללחץ והסירו את מועמדותם, ורק מועמד אחד, בלתי מוכר, נרשם ברגע האחרון כדי להציל את כבוד הבחירות. המאמץ העיקרי הפעם לא היה להבטיח את ניצחון הנשיא, אלא להעניק לגיטימיות לבחירות עצמן. כאן גם טמון המהפך שהתחולל בשבע השנים מאז מהפכת האביב הערבי. אם בבחירות הראשונות ב–2011 השתתפו יותר מ-66%, כאשר התקווה והאופוריה דחפו את הציבור לתרגם את הדחת מובארק לרפורמה משטרית, ואם בבחירות לנשיאות ב–2012, שבהן זכה מועמד האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, היתה ההשתתפות כ–52%, הפעם התקווה לשינוי נמוגה, ואת מקומה החליפה התחושה שאין זה משנה אם הציבור יצביע או לא. תקופת מובארק כמו שבה לאיתנה.

התפלגות המצביעים אינה ידועה עדיין, אבל מהסרטונים והדיווחים מהקלפיות אפשר להתרשם, שהדור הצעיר, מבני 20 עד 30, הדירו הפעם את רגליהם מהן. כל זאת לעומת הבחירות שלפני שבע שנים, שבהן היה הדור הצעיר הכוח המוביל. בעוד בעבר הצעירים עודדו את הוריהם המנוסים והאדישים להגיע לקלפיות, הפעם נשים מבוגרות וזקנות וגברים בגיל העמידה התראיינו לכלי התקשורת וסיפרו בגאווה כיצד דחפו את ילדיהם להצביע.

אולם למרות העובדה שפרשנים מצרים מציעים הסברים שגורים למיעוט המצביעים, אי אפשר לקחת מא־סיסי את תיוגו כאיש החזק היחיד במצרים היכול להילחם בטרור. וכאשר טרור ומחסור כלכלי הם הנושאים העיקריים המדאיגים את אזרחי המדינה, עליהם להחליט אם לתמוך במי שמצטייר כלוחם נחוש בטרור, או להתנגד למי שסוחט את כיסיהם הריקים. לכאורה זו איננה בחירה קשה במיוחד על רקע נתוני המאקרו, שהשתפרו בשנה האחרונה. אולם כל הטוב הזה, שאף זיכה את מצרים בשבחי מוסדות המימון הבינלאומיים, אינו מגיע לאזרח הפשוט, שנאלץ לשלם הרבה יותר על דלק, להוסיף יותר מ–30% כדי לקנות מוצרי יסוד, להשתמש בתחבורה ציבורית לא יעילה, ללמוד בבתי ספר עלובים, לקבל טיפול רפואי רשלני במוסדות בריאות כושלים, להמתין שנים עד שיימצא לו מקום עבודה ראוי ולהסתפק בלחם מקמח בלתי ראוי למאכל.

בשבע שנים חוו צעירי המהפכה בחירות שהגשימו לפחות את הדרישה הבסיסית לדמוקרטיה רב־מפלגתית, בחירות שנועדו למנוע את גניבת המדינה בידי האחים המוסלמים, ולבסוף בחירות שמככב בהן נשיא שגזל מהם את הזכות להפגין ולהביע את דעתם בחופשיות בכלי התקשורת, סגר עשרות אתרי אינטרנט, בלם את הסאטירה, עצר עיתונאים והרחיק את חלום השוויון בין נשים לגברים.

א־סיסי, שמונה לשר ההגנה על ידי איש האחים המוסלמים, שאותו הדיח מכיסאו ביולי 2013, מחזיק בידיו סמכויות־על של ראש הרשות המבצעת, ובפועל גם של מחוקק, שכן רוב חברי הפרלמנט הם חברי הגוש התומך בו. באין אופוזיציה פוליטית של ממש ובהעדר כלי תקשורת יעילים היכולים לפקח ולבקר, א־סיסי מצטרף לשורה של מנהיגים שכהונתם לכאורה מובטחת ללא מועד תפוגה, כמו, למשל, מנהיגי רוב ארצות חבר המדינות, נשיא טורקיה, המנהיג העליון של איראן ושליטי נסיכויות המפרץ. אלה מנהיגים, שיד הברזל שבה הם שולטים במדינותיהם הופכת אותם לפרטנרים רצויים למדינות המערב, המחפשות יציבות והמשכיות, גם אם הן באות על חשבון זכויות האדם ודמוקרטיה. הפרדוקס הוא, שגם אם הנשיאות של א־סיסי מבטיחה למצרים הגנה כלכלית וצבאית, היא אינה מחסנת אותו מהתפרצות הלבה הציבורית, כפי שלמדו על בשרם מובארק, נשיא תוניסיה שהודח ונשיאי לוב ותימן.

כתבות מומלצות

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

ביידן עם ראש ממשלת יפן, השבוע בטוקיו

שני אירועים דרמטיים קרו בטוקיו. העולם התרכז במה שפחות חשוב

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

זירת הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב, בתחילת אפריל

חברת מטא סירבה לחסום דף פייסבוק שביהמ"ש קבע כי הסית לטרור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"