בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 56 שנה

הסרט "אקסודוס" זכה לתמיכת הממסד היהודי, ולאצבע מוסלמית מאשימה

אוניית המעפילים "אקסודוס" הפליגה ביולי 1947 ועוררה מהומה תקשורתית בישראל ובעולם. קצת יותר מעשור לאחר מכן יצא הסרט המיתולוגי, שנחשב לשגרירה של המדינה הצעירה

תגובות

אוניית המעפילים "אקסודוס", ובשמה העברי "יציאת אירופה", הפליגה מנמל בדרום צרפת ב–11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים, רובם ניצולי שואה. הם לא הורשו לרדת מהאונייה והוחזרו למחנות העקורים בגרמניה. הפרשה עוררה מהומה תקשורתית בארץ ישראל ובעולם, והביאה את ממשלת בריטניה להבנה שאין ביכולתה לטפל בבעיית הפליטים היהודים באירופה.

כעשור לאחר שרוב מעפילי "אקסודוס" הגיעו לישראל (ב–1948), פירסם הסופר האמריקאי ליאון יוריס את הספר "אקסודוס", שגולל את סיפור העפלה והתקומה הציונית. הספר היה לרב מכר, וב–1960 עובד לסרט בבימויו של אוטו פרמינגר ובכיכובו של פול ניומן. הסרט זכה להצלחה קופתית, ונחשב לשגריר מצוין של מדינת ישראל הצעירה בעולם. רובו צולם כאן והשתתפו בו גם שחקנים ישראלים.

ביוני 1959 דיווח "הארץ", כי ממשלת ישראל הודיעה ש"תגיש ליצרני הסרט 'אקסודוס' כל עזרה שתידרש, הן מבחינה ארגונית והן מבחינת השירותים וההקלות העומדים לרשותה". שר המסחר והתעשייה, פנחס ספיר, אמר כי "לסרט יוענקו כל ההקלות ותנאי העידוד הניתנים לתעשיית יצוא מובהקת".

הסרט פיאר את סיפור הקמת המדינה, הציונות וההעפלה, אך היו מי שלא אהבו אותו. רבים מערביי ישראל המוסלמים הפנו אצבע מאשימה לבמאי, וטענו שהוא מציג אותם ואת אחיהם לקהילה ולדת באור שלילי. גם אנשי אצ"ל התמרמרו, ורמזו שפרמינגר התקפל לנוכח לחצים רשמיים, ומיזער את תרומת ארגונם למפעל הציוני.

ב–6 במאי הופיע ב"הארץ" מאמר של עטאללה מנצור, שכותרתו "הערבים ואקסודוס". מנצור כתב כי הסיבה לזעם הערבי הוא מאמר שכתב המשורר־עיתונאי ראשד חוסיין בשבועון בשפה הערבית של מפ"ם. ראשד טען ש"הסרט יציג אותם (הערבים) כפראים ואת נשותיהם כפרוצות", וקרא לערביי ישראל "לנקוט אמצעים משפטיים נגד מפיקי הסרט". לעומת זאת, לפי המאמר של מנצור, ערביי ישראל התנגדו ל"להיטותו של פרמינגר אחרי לבוש ערבי מסורתי ושפמי ענק. הם סברו כי אם הוא רוצה לצלם את הערבים, עליו לצלמם כפי שהם, ולא רק בלבוש 'הפרימיטיבי', המסורתי". עוד כתב מנצור, כי חבר הכנסת מטעם מפ"ם, יוסף חמיס, כתב לפרמינגר וביקש ממנו "לא לגרד את פצעי היחסים בין יהודים וערבים, ולא להשפיל את הערבים". בפגישה בין פרמינגר לחמיס אמר הבמאי, כי "הסרט עשוי לתרום ליחסים תקינים יותר בין הערבים ליהודים".

בתחילת יוני כתב הבישוף ג'ורג' חכים בביטאון העדה היוונית־קתולית בישראל: "עיקרו של כל ספר או סרט הוא בסיומו, וסיומו של 'אקסודוס' הוא אובייקטיבי, כיוון שהוא קורא לערבים וליהודים להכיר בצורך בחיי שלום המבוססים על אחווה ושיתוף פעולה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו