בנות, אל תוותרו על הבעל

עלית קרפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עלית קרפ

כשהייתי ילדה, היה סיפור שאותו היו מספרים בבית הספר ביום האם. בסיפור הזה נשאר הגבר במשפחה בבית כדי לנהל אותו ביום האם מקום אשתו, עקרת הבית. הוא היה אמור לבשל, לכבס, לגהץ, לשעשע את התינוק ולשטוף את הרצפה. על פי אותו סיפור, בערך ב-12:00 בצהריים הייתה האם, שעד אז נשלחה לבלות בבית קפה או במקום אחר עם חברותיה מגיעה הביתה ומגלה, שהבעל טובע בכביסה שרתחה בדוד על הפתילייה, שארוחת הצהריים נשרפה כלילת ושהתינוק, על אף צרחותיו, ניצל איכשהו מכל השואה הזאת, פשוט משום שנשכח במיטה. או אז, מנקה האשה את הבית חיש קל ומניחה מחדש כל דבר במקומו ועד שהילדים הגדולים מגיעים מבית הספר, ארוחת הצהריים כבר מוכנה והבעל יושב מבויש על כסאו כשהוא מודה, שגם הטיפול בבית הוא עבודה קשה לא פחות מזאת שמחכה לו במשרד, בנמל או בשדה.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ