עבודה מהבית רעה לנשים

יובל אלבשן
יובל אלבשן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל אלבשן
יובל אלבשן

אינני אוהב להצטרף לעדר שועט, הממהר לתקוף את מי שהעז להמרות את פיו, אבל לא זו הסיבה שבעטיה איני מצטרף לביקורת הנמתחת על מנכ"לית יאהו, מריסה מאייר, שביטלה את העבודה מהבית והורתה להשיב את העובדים למשרד. אני תומך בצעד של מאייר דווקא משום שאני סבור שהוא צעד פמיניסטי חשוב וראוי.

רבים מיהרו להתגולל על ההחלטה של מאייר בטענה שהיא מחזירה את הנשים שעובדות בבית לתקופה הטרום־פמיניסטית, שבה נאלצו לבחור בין קריירה להורות, בין הגשמה עצמית לבין המשפחה. אלא שלפני הפמיניזם לא היתה לנשים בחירה. הן כוונו למילוי תפקידי הורות. לא בכדי יצאה ג'יין אנגר במנשר המפורסם בשנת 1589 נגד ההנחה המקובלת, שכל מה שאשה צריכה לדעת הוא איך תופסים מחסה מהגשם, ומהי הדרך הקצרה ביותר למיטת בעלה. אנגר קראה לנשים להשתמש בשכלן גם מעבר לצורכי המשפחה כפי שהבעל מגדיר אותם. עם כל הרצון לצבוע את מאייר בצבעים של מלכת הדבורים כשהיא שולחת את העובדות מהבית, ברור שאין זו הדרך הקצרה ביותר לחדר המיטות.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ