פרידה ממנחם פרומן - דעות - הארץ

פרידה ממנחם פרומן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

נשמתך עולה למעלה. פחות משעה לפני הנשימה האחרונה שלך זכיתי להיפרד ממך. לא היית בהכרה, אבל חשתי שאתה בעל־הכרה יותר מכולנו. לא אשכח איך פנית יום יום למנקה בבית החולים שערי צדק, כשנכנסה לחדרך לנקות. “תודה לך שאת מנקה את החדר שלי”, אמרת, “תודה שאת מנקה את בית החולים, תודה שאת מאירה לנו את החדר”.


מנחם, כך קראתי לך בחודשים האחרונים, ללא התואר רב. "גדול מרבן שמו" כדברי הגמרא. חשתי שהמלה "רב" מקטינה אותך. לא רב היית אלא מאסטר, או בשפה החסידית, צדיק.


תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ