צבי בראל


 החלטתו של ברק אובמה למהר ולבקר בישראל מזכירה את ההחלטה המוקדמת מדי להעניק לו את פרס נובל לשלום. כאז כן עתה, הציפיות הן חזות הכל. הבית הלבן, כדרכו, "מנמיך ציפיות", כי ציפיות מחייבות פעולה. אובמה איננו מביא עמו תוכנית מדינית חדשה, על תיווך בין ישראל לפלסטינים מוקדם עדיין לדבר, וכדי להחליף רעיונות על איראן אין צורך בביקור. נאום לאומה, כפי שאובמה מתכוון לשאת, הוא בהחלט אירוע שדורש הופעה חיה; לא ראוי לשאתו ביוטיוב. אבל הבחירות בישראל, אפילו וושינגטון יודעת, כבר הסתיימו, ולמה הוא מצפה, שהציבור ייצא לכיכרות?


תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ