בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די לכיפה

90תגובות

אל בית הכנסת שאותו נהגתי לפקוד הגיע אחד מתושבי השכונה שרצה להיערך מראש, כדרכם של רבים שאינם נחשבים דתיים, לבר המצוה של בנו. בעודו מעלעל בעלוני פרשת השבוע המציפים את שולחן הכניסה ומעסיקים את ציבור המתפללים באקטואליה הפוליטית יותר מבשגרת התפילה, שאל אותו הגבאי בקול: "איפה הכיפה שלך?" האדם, שלא היה מיומן בחבישת כיפה כך שכולם יראו, הטה את ראשו הצדה, וחשף את הכיפה הלבנה הגדולה שישבה באי נוחות על ראשו. “אה”, מלמל הגבאי, “לא ראינו”. אך פניו של האורח כבר הולבנו ברבים. במקורה היתה חבישת הכיפה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו