נרי ליבנה
נרי ליבנה
נרי ליבנה
נרי ליבנה

לפני כשבועיים נודע לי, מעל דפי עיתון זה, שחברת הכנסת אורית סטרוק רואה בי אחות. בהיותי חשוכת־אחיות שיערתי, כי סטרוק החליטה לספח אותי כאחות מבלי לשאול אותי (עניין שכמעט גרם לי לסטרוֹק, למען האמת), כמקובל אצל אנשים שאוהבים לספח גם אדמות ובתים של אנשים אחרים, בחברון, למשל.

אבל מה האינטרס של סטרוק? אין זאת כי היא רואה בי אחות במובן הלאומני של המושג - כלומר ישראלית ויהודייה, ובעיקר לא ערבייה - או, ישמור השם, אחות לדרך, שהרי סטרוק רואה בעצמה פעילה פמיניסטית. באחרונה, לדבריה, היא לוחמת להחלת חוק עבודת הנשים ב"יהודה ושומרון", כך שהזכויות הקשורות לחופשת לידה ואימוץ יחולו על כל הנשים. כלומר, גם כאלה שסטרוק לא רק שאיננה רוצה להיות אחותן, אלא אפילו לאפשר להן לחיות כאזרחיות שוות זכויות ב"מדינת כל אזרחיה", ועוד פחות היא מוכנה לאפשר להן להיות אזרחיות סוג א' במדינת פלסטין שתוכל להתכונן רק לאחר שסטרוק, ואלה שרוצים להיות אחיה ואחיותיה, יפנו את השטחים שהם יושבים עליהם ושהיו פעם נחלת אבותיהן של אותן פלסטיניות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ