להרביץ לאיש זקן

יאיר אסולין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יאיר אסולין

מעגל סגור. קשיש (בן 79) נוזף בילדים שפירקו ספסלי עץ בגן ציבורי. אחד הילדים קורא לאבא שלו. אבא שלו בא ו"דופק" מכות לאותו זקן. הזקן מוטל על האספלט. רק קריאות השכנים מבריחות את המכה. אני חושב על המקרה הזה, על התודעה של אותו אבא שישב בבית וראה טלוויזיה, והבן שלו בא, אולי אפילו מבוהל, ואומר שאיש אחד צעק עליו בגן הציבורי. אני חושב עליו קם, יוצא החוצה, ורואה את האיש שצעק על הבן שלו: פנים מקומטות, שיער שיבה, חלישות גוף של זיקנה. ברגע הראשון הוא רואה אדם זקן, "סבא". ואז, באותה שנייה, הוא במבוכה. משהו חוסם אותו. אבל הוא כבר בחוץ, והוא "מחומם", והזקן עומד מולו, והוא אולי גם אומר משהו, והילד מסתכל, ומה, עכשיו הוא ייצא "אפס", נמושה? הוא חייב ללמד את הזקן הזה לקח. ואז הוא נותן לו אגרוף, או דוחף אותו, ואז הוא חונק אותו מאחורה, ואז הוא מטיל אותו על האספלט, מראה לו "מה זה". והעיניים של הילד נוצצות, "אבא שלי חזק", הן אומרות, "אבא שלי גיבור". והוא ממשיך, והדם בוער בתוכו, עם כל מכה הוא מרגיש טוב יותר. והוא שומע בראש קריאות: "מי יעז לצעוק על הילד שלי?" והנה הוא גומר אותו. הוא חזק. חזק, חזק, חזק.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ