ישיבה מזרחית ביום השואה?!

איל חלפון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
איל חלפון

את יום השואה הזה, הילד שלי כנראה לא ישכח לעולם. ממש כמו שנחרט על כל פלקט במוסדות חינוך לדורותיהם: לזכור ולא לשכוח! שעה קלה אחרי תום הטקס האזורי, הוא נכנס הביתה, זרק מעליו את מעיל הצמר והקסקט ה"גלותיים" בהם התבשל על הבמה מאז שעות הצהריים, ושאג: יש, גמרנו עם השואה!

לא יודע אם כוונת מחנכיו היתה שהוא וחבריו יעברו חוויה מסויטת - שמבחינת הילדים היו בה אלמנטים של מחנות כפייה - אבל זו בהחלט היתה התוצאה. כבר בתחילת השליש החלו להגיע רמזים על הצפוי בהמשך: שכבת כיתות ה' בבית הספר המקומי, תקבל על עצמה השנה את המשימה הכבירה של ביצוע מסכת יום השואה. כמו שבבכל שנה פיקוד צבאי כלשהו – דרום, צפון או נח"ל - מקבל למשמורת את נסי המדינה, כך מסכת הגטו והגבורה נודדת משכבה לשכבה. הפיקוד מתחלף, התמונה נשארת. גם הרס"ר, או המורה לדרמה, במקרה זה. זו שתתעל אל הטקס שנים של יצירתיות מבוזבזת. וחסר למישהו שיזוז לפני הזמן.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ