שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

על גבולות וחרדה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אסולין

א. התערוכה החדשה של יהודית סספורטס במוזיאון ישראל תובעת שחרור של התודעה. לכן גם כמעט בלתי אפשרי לכתוב עליה במלים ברורות. כמו תיאור ההתאהבות אצל סארטר: האדם צריך להחליט לקפוץ מעל התהום. אחרת – אין טעם. למה אין טעם? היצירות של סספורטס הן במהותן יצירות של אובדן כיוון בתוך הכיוון. במובן מסוים הן התהום. מה הכוונה? סספורטס מפגישה את הצופה עם האַיִן, עם חוסר המשמעות של הקיום. אין אצלה דברים ברורים, אין "להבין בדיוק". יותר מזה: יצירותיה אומרות: אם הבנת בדיוק, כנראה שלא הבנת כלום. סספורטס דורשת מהאדם לאפשר לעצמו לשחרר את המחשבה. היא קוראת תיגר על הדרישה האנושית לרווחים, לתוצאות מיידיות, לחיים שאפשר לכמת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ