די ללינץ' בשופט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"יש בנות שנהנות מאונס", אמר לנאנסת השופט בדימוס נסים ישעיה כשדן בעניינה כיו"ר ועדת הערר לנפגעי פעולות איבה, והקים עליו מדינה שלמה. האמירה החמורה, מזעזעת הלב, שבהמשך הובילה להתפטרותו המוצדקת והתנצלותו על הדברים, היתה כפגיעה ישירה בבטן הרכה שלנו בנושא כה רגיש. ואז התחיל הלינץ'.

אחד מתפקידינו כחברה מתפקדת ומצפונית הוא לשפוט על פי הנורמות והערכים שנטמעו בנו בתהליכי הסוציאליזציה שעברנו. לאחר שזיהינו התנהגות או תמיכה בהתנהגות שחורגת מהנורמות הללו, וגרוע מכך – מהנושאים שאנו מתייחסים אליהם כטאבו, כמו אונס – ננסה לחנך. לתקן את דרכיו של אדם שסרח. לגרום לו לשלם - פשוטו כמשמעו או מטאפורית - כדי לפצות כמה שניתן את מושא הפגיעה, ובד בבד לגרום לו להבין מה לא בסדר בדבריו הפרימיטיביים והסקסיסטיים. כל אלה תהליכים חיוביים מאוד. הבעיה מתחילה כשבמקום זאת, אנחנו רוצים להרוס את חייו. הסיפוק האמיתי שלנו, כחברה צמאת דם, יהיה אם הוא יישא את אות הקלון לעד, ואם יאנסו אותו על הדרך, כדי שייטיב להבין – מה טוב.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ