דתיות = החזקת אדמות

יאיר אסולין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יאיר אסולין

המתנו יחד לרכבת הקלה. הוא בכיפה סרוגה ואני בקסקט. שעת צהריים, שיא החום, ושנינו שיחקנו עם כיסויי הראש שלנו כדי לאוורר קצת את הראש. הוא למד אתי בתיכון. הוא שאל אם אני זוכר אותו. זכרתי. בטח שזכרתי. הוא זה שבכיתה י"א, בפרץ של גילוי לב מוזר, אמר שהחלום הכי גדול שלו הוא למות על קידוש השם. ממש במלים האלה. מאז נהפך לבדיחה. אני זוכר את ההלם שלנו כשנעמד באמצע הכיתה ואמר שזה החלום שלו. "אתה דפוק?" שאלנו, "איזה חלום מטורף זה?" הוא ניסה להסביר. הוא דיבר על שליחות, על ארץ ישראל, על התחלת הגאולה, על זה שאנחנו לא יותר מאבן בפסיפס.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ