ההצבעה הרגשית של האשכנזים

מירב אלוש לברון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב אלוש לברון


 המחקר רב־הנתונים שפורסם ב־TheMarker בשבוע שעבר על התפלגות הקולות בבחירות 2013 לפי השכלה, מוצא, הכנסות ומקום מגורים סיפר לנו מחדש במשתנים כמותיים עכשוויים את אחת הקלישאות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית (“שבטי ישראל 2013”, 25.7). היינו, את הקשר המעוות שבין מיצוב סוציו־אקונומי נמוך לבין הצבעה למפלגות הימין, כמו גם את הטענה שהמוחלשים מצביעים נגד האינטרס החברתי והמעמדי שלהם. אנחנו כבר מורגלים בטענה, שקיבלה תימוכין בנתונים החדשים, שמפלגות השמאל אינן זוכות בתמיכת העניים, הפועלים ובני המעמד הבינוני הנמוך, ואף לא בתמיכתם של תושבי הפריפריה, אף שהן מחזיקות באג’נדה חברתית יותר. לעיוות הפוליטי הזה, שעוזי ברעם בחר להתמקד בו במאמרו (“בגלל האתיאיזם”, “הארץ”, 28.7) כבר נמצאו סיבות אחדות, חלקן תרבותיות, לאומיות, אתניות והיסטוריות, הקשורות לאופני הייצוג המסורתיים והחדשים של פוליטיקת הזהויות במרחב הישראלי.


הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ