מקימים מדינה שוב ושוב

יאיר אסולין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אסולין

תודעה של נוירוטיות. "בעיית הליבה של מדינת ישראל היא שהמיקוד שלנו בשנים האחרונות הוא בתהליך ולא בתוצאה", כך אמר צבי האוזר, מזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הקודמת, בריאיון שנתן לארי שביט לפני שבוע במוסף "הארץ". מבחינת האוזר מדינת ישראל היתה מתפקדת הרבה יותר טוב אם הבלמים של הדמוקרטיה הישראלית היו פועלים פחות. דוגמה לבלם כזה, אולי המרכזי, הוא ה"משפטיזציה". כלומר, התנהלות המדינה על פי חוק. אחת הדוגמאות שהאוזר מביא היא מבצע "עמוד ענן". "כאשר ישבתי במרכז אונת הניהול של מבצע עמוד ענן נדהמתי לראות עד כמה הזרוע המשפטית נוטלת חלק בניהול המלחמה", אמר. "כאשר משפטנים ולא אלופים הם בעלי המלה האחרונה בשדה הקרב - אנחנו בעולם אחר ומטריד". מה הוא העולם האחר והמטריד על פי האוזר? מדינה שכפופה לחוק. מדינה שבה אלופים, שיש להם מטרה אחת, לנצח בקרב, מביאים הצעה לשולחן הממשלה, ואיש המשפט הוא זה שמכריע אם ההצעה פרקטית או לא. ואתה שואל את עצמך, למה "עולם מטריד"? בגלל הריסון? בגלל העדיפות המסוימת הניתנת לערכים מוסריים (עד כמה שמשפט שווה מוסר) על פני "ניצחון בכל מחיר"? במובנים מסוימים חלק מההסתכלות של האוזר בריאיון יונקת מתפישת העולם הישראלית, שיוצרת זהות מלאה בין מדינה לצבא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ