לא לחוק הלאום, כן לחיים

מני מאוטנר
מני מאוטנר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מני מאוטנר
מני מאוטנר

האפשרות שבקרוב ייכתב נוסח סופי של חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי מעוררת שאלות: היש צורך לקבוע בחוק שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי? איזה מקום צריך להינתן בחוק לדו־לאומיות הדמוגרפית של המדינה, כלומר לכך שחי בה מיעוט לאומי ערבי, ששיעורו כ–20% מאוכלוסיית המדינה?

בעדות בפני הוועדה המלכותית בבית הלורדים בלונדון ב–1937 אמר זאב ז'בוטינסקי: "אינני סבור כי רצוי שחוקתה של איזו מדינה תכיל סעיפים מיוחדים המבטיחים במפורש את אופיה ה'לאומי'. סבורני, כי סימן טוב הוא לחוקה, אם נמעט למצוא בה סעיפים כאלה. הדרך הטבעית והטובה ביותר היא, שאופיה ה'לאומי' של מדינה יהא מובטח על ידי עצם העובדה שיש בה רוב מסוים. אם הרוב הוא אנגלי, הרי המדינה אנגלית, ואין צורך בשום ערובות מיוחדות". היהודים אז היו מיעוט קטן בארץ ישראל, אך דבריו משקפים חוכמה התקפה גם היום: האופי הלאומי של מדינה אינו אמור להיקבע בחקיקה; הוא נקבע על ידי אורחות החיים של בני קבוצת הרוב בה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ