ראש השנה, מינכן

יאיר אסולין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יאיר אסולין

א. אדם עומד מול אלוהים ומבקש סליחה. הוא אשם. הוא יודע שהוא אשם, שחטא, שעצם עיניים במקום שבו היה צריך לנעוץ מבט, שדיבר במקום שבו היה צריך לשתוק, שהניח לאנשים שמולו להתפתל בכאב, בצער בחוסר ודאות. כולם חוטאים. כולנו. "אדם" בהגדרה שווה “חוטא”. גם משה רבנו חטא. העולם, בדיוק כמו האדם, הוא סופי, לא מושלם. אי אפשר להשיג הכל. אפשר לשאוף. המפתח טמון בשאיפה, ברצון להגיע, במאמץ לגרד עוד שכבה. ואני חושב על נתן זך, שכתב: "ושאיפה היא דבר גדול מאוד בחיים" ("כמוסכם").

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ