בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראש השנה, מינכן

11תגובות

א. אדם עומד מול אלוהים ומבקש סליחה. הוא אשם. הוא יודע שהוא אשם, שחטא, שעצם עיניים במקום שבו היה צריך לנעוץ מבט, שדיבר במקום שבו היה צריך לשתוק, שהניח לאנשים שמולו להתפתל בכאב, בצער בחוסר ודאות. כולם חוטאים. כולנו. "אדם" בהגדרה שווה “חוטא”. גם משה רבנו חטא. העולם, בדיוק כמו האדם, הוא סופי, לא מושלם. אי אפשר להשיג הכל. אפשר לשאוף. המפתח טמון בשאיפה, ברצון להגיע, במאמץ לגרד עוד שכבה. ואני חושב על נתן זך, שכתב: "ושאיפה היא דבר גדול מאוד בחיים" ("כמוסכם"). ב. במינכן, על הבר, אוליבר אומר,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו