בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הידיים ידי נפתלי

48תגובות


 באחד מתשדירי הבחירות של המפד"ל, בתחילת שנות ה–90, הופיע צעיר חילוני במועדון. זה היה פעם מזמן, זה היה פעם, מזמן, כשהחופש הגדול התמתח כל הקיץ והיה לו טעם של חול וריח ענבים. בימי "המפד"ל לימינך". לצעיר היה ג'ל בשיער, ואולי גם עגיל. הוא רקד להנאתו בחדר אפוף בעשן ואז פצח במונולוג למצלמה: "אני רוצה להיות חופשי, חופשי מתורה, מערכים מציונות". המסר היה ברור – מהחילוניות הישנה והטובה לא נותרה אלא קליפה חלולה, עגלה ריקה שגלגליה משומנים בג'ל.
 
 אני זוכר את דמות החילוני שציירו לנו כילדים. צעיר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו