שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דורית אלדר-אבידן
דורית אלדר-אבידן
דורית אלדר-אבידן
דורית אלדר-אבידן

הייתי נפולת. של נמושות. למרות ה"תיקון" שעשיתי, נשארתי נפולת, מרכיב שהוטמע באישיותי ומתעורר במצבים שבהם זיכרון החוויה ההיא בוער בי, או אם שיח ציבורי מעורר אותו.

יש מהמשותף ביני לבין יאיר לפיד, אף שאני לא ששה להשוואה. שנינו ילדים של ניצולי שואה. הורי באו מהונגריה. סבי, אביו של אבי, לא רק הוכה בידי אנטישמים, אלא אף נרצח, כמו גם סבתי, דודתי, דודי ואחייניתי. אבי הושפל ועונה כמעט עד מוות בגדודי ה"עבודה" של הצבא ההונגרי. אמי עברה את מוראות המלחמה בהסתתרות בכפרים, שימוש בניירות מזויפים ושהייה בבתי כלא וניצלה בזכות התושייה והאומץ של סבתי, ובזכותו של ראול ולנברג. גם היא איבדה אחות באושוויץ.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ