לא בברלין, אלא בארץ חמדת אבות

ישראל הראל
ישראל הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ישראל הראל
ישראל הראל

מאז "היום הזה נהיית לעם" (דברים, כ"ז), חוצה אותנו הוויכוח אם ארץ ישראל היא, כדברי רוב המרגלים, "ארץ אוכלת יושביה" (במדבר, י"ג), או, כדברי יהושע בן נון וכלב בן יפונה (שם), "טובה הארץ מאוד מאוד". והנה האבסורד הבלתי נתפש: דווקא היום, כשיותר משישה מיליון מבני העם משתרשים בה, מתקיים מסע רב עוצמה, שאינו בוחל באמצעים – לרבות שירות (בתשלום) של אינטרסים זרים – להשיב אותנו לתודעת "ניתנה ראש ונשובה מצרימה". חלק מהמסע, בסרטי עלילה ותעודה, למשל, ממומן גם מקרנות ממשלתיות. המסע מעניק, בין יתר תוצאותיו המזיקות, גיבוי אידיאולוגי לבריחת המוחות, להשתמטות ולבריחה מאחריות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ