אתם מפחידים את הילדים שלנו

אור קשתי
אור קשתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים41
אור קשתי
אור קשתי

לפני כמה שנים הצטרפתי למסע תלמידים לפולין. לטקס שנערך במחנה ההשמדה מיידנק, הביאה עמה המדריכה טייפ גדול. כששאלתי מה מטרתו, היא התפלאה. תלמידים צריכים מוזיקה כדי לבכות, הסבירה בטבעיות. בטקס, בצמוד לאנדרטה גדולה, השמיעה המדריכה שירים מתוך "אפר ואבק" של יהודה פוליקר. נדמה לי שהמטרה הושגה כמעט במלואה. זו היתה הבניה צינית של בכי, המנצלת את העובדה שבני נוער הם נוחים להשפעה. סערת רגשות, בכי ופחד הם מצע מתאים להחדרת מסרים לאומניים. העיקרון הזה אינו מוגבל רק למסעות לפולין; הוא אחד מאבני היסוד של החינוך בישראל, זה שעליו מבסס בנימין נתניהו חלק משמעותי ממדיניותו. פחד פחד תרדוף.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ