בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה שעמוס גיתאי הבין

2תגובות

א. במובן מסוים, אולי מרכזי, הסרט החדש, המיוחד באמת, של עמוס גיתאי, "אנה ערביה", הוא סרט כנעני. סרט המקדש את ה"מקום". מקום פיסי, לא רעיון מופשט. לא מדינה, לא לאום. המקום הוא הבית שבו נולדת. האדם שבא מן האדמה. "מקום" שווה אדמה (זיכרונות, ריח, מקור קיום). "מקום" שווה חיבור עמוק, הבנה. שלווה, יציבות, תחושה של "בית". "בן המקום", האדם שמחובר לאדמה, שמבין אותה, שיודע לתפעל אותה לטובתו. האדם שמרגיש את האדמה, שמרגיש כלפיה. ושוב, לא רגש לאומי, לא אידיאלים גדולים - רגש פשוט של הבנת הקשר, של ההבנה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו