בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בכרי, בכרי

104תגובות


 את "הערבים הישראלים" שלנו אנחנו אוהבים בפיתה (או בלאפה). חומוס באבו־שוקרי (ה"אמיתי"), קבב בדיאנא, שיפודים באל־באבור - ככה אנחנו אוהבים אותם. ככה גם אהבנו את מוחמד בכרי. כששיחק ב"מאחורי הסורגים", הוא זכה ב"כינור דוד". ככה גם אהבנו את בנו, סאלח: כשכיכב ב"ביקור התזמורת", הוא זכה ב"פרס אופיר". ככה אנחנו גם אוהבים את עצמנו: תראו אותנו, כל כך נאורים, כל כך שוויוניים. שחקנים ערבים מצליחים ויפים בדמוקרטיה היחידה, שאפילו את "עבודה ערבית" היא משדרת בפריים־טיים שלה, ליברלית שכמותה.
 
 אבל תראו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו