בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוחרים ראש מועצה לגטו

64תגובות


 כשהאדמה הצטמצמה והתושבים צמחו, הכפרים הערביים נהפכו לערי בטון. ובשביל לזרות מלח על הפצע, קיבלתי באחרונה בדואר האלקטרוני תמונה של יפיע משנת 1930: פחות משלושים בניינים עתיקים משולבים בנוף הררי, ומסביב ים של אדמה.
 
 ב-48' יפיע, עם כאלף תושבים, השתרעה על פני 16 אלף דונמים. היום, עם כמעט 20 אלף תושבים, יפיע מתפקדת עם כ-4,000 דונם. וכך, בעוד שמרחב־המחיה של העיירות היהודיות מסביב, שחלקן לא היה קיים, רק הלך ותפח, מרחב־המחיה של הערבים נהפך למרחב־המחנק, שבינתיים, ברוך השם, יש בו מספיק שטח...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו