להרוג חיות במצפון שקט

אריאל צבל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריאל צבל

ההתכתבות בין יובל נח הררי לגארי יורופסקי ("חטאים שבין חיה לחברתה", "הארץ" 16.10) על ניצול בעלי חיים, ותגובתו של תומר פרסיקו להתכתבות ("תודעה, סבל וטבעונות", "הארץ" 25.10) כיסו שטח נרחב במוספי "הארץ" האחרונים. פרסיקו מגיב להררי־יורופסקי כביכול מתוך עמדה אינטלקטואלית נאורה: בשם הדאגה לנוכח "עמדה מוסרית תועלתנית מסוכנת" שהם מציגים, ובשם פילוסופיה מתוחכמת של המדע. הערותיו טיפוסיות לאינטלקטואלים מקצועיים שניגשים לעסוק ביחסי אדם־חיה: כשכותבים על נושא "חשוב" (כזה שמקבל ייצוג קבוע בחוגי האוניברסיטה) טורחים ללמוד בזהירות את השדה שעליו כותבים; אבל אם בסך הכל מדובר בחיות, אז "אני עצמי צמחוני" או "גם לי היה פעם כלב" מהווים הסמכה מספקת. כאן אמנם ראוי להעיר, שהבעיה המרכזית בביקורת של פרסיקו אינה אי־דיוקים ומקורות חובבניים, אלא שהפולמוס שהוא מנהל עם הררי ויורופסקי על הטבעונות הוא בעיקרו אפולוגטיקה מתחכמת של צרכן בעלי חיים, סם להרגעת מצפונו של מי שהדיון המקורי הפריע לרגע להרגלי הצריכה שלו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ