שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

למה לחכות למות האמן?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהלי סובול

אחרי ההלם הראשוני והכאב הגדול על מותו של אריק איינשטיין, הזמר הגדול ביותר שלנו, צף ועלה לו כאב אחר, דחוף ומציק. כמי שיצא לו להכיר את אריק בעשור האחרון, הדיסוננס בין הפסטיבל שלאחר מותו לבין יחסם של כלי התקשורת לאלבומיו האחרונים היה חריף ומלווה בתחושה רעה. אבל זו אינה הנקודה החשובה. מפעל חייו של איינשטיין כל כך משמעותי ומקיף, שבסופו של דבר היחס הלא ראוי הזה יישאר הערת שוליים בתולדותיו. אבל אם יש דבר אחד חיובי שאנחנו יכולים לקחת מהרגע העצוב הזה, זאת האפשרות לפתוח בדיון רציני ולבצע תיקון בעניין שהיחס אל יצירתו המאוחרת של אינשטיין היה רק סימפטום שלו, והוא היחס של מדינת ישראל אל אמניה הוותיקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ