מה אריק היה אומר

יואל מרקוס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יואל מרקוס


בעוד המדינה כולה מתאבלת על אריק איינשטיין, והבלדות הנפלאות שלו מושמעות ברדיו ובטלוויזיה, נזכר הח"מ דווקא בפן ההומוריסטי שלו. כשחידוני התנ"ך היו בשיא הפופולריות שלהם, הוא כיכב במערכון על חידון כזה, בהשתתפות כוכבי "מציצים": אורי זוהר שיחק את השופט, ואריק איינשטיין היה המתמודד הסודאני. בכל פעם שנשאלה שאלה, הוא קפץ מכיסאו והשיב בהגייה דמוית סודאנית שאיש לא הבין, וזוהר הכה והכה בגונג ושאל "מה הוא קופייץ?"



ביבי מכריז שהוא ורעייתו היו מאז ותמיד מחסידי איינשטיין, אם כי לדעתי הם היו יותר חסידים של שירי בית"ר. כך או כך, התנהגותו של ראש הממשלה מזכירה לי את הסודאני הקופייץ, שאיש לא מבין אותו אחרי ה"פיוס" בין העולם לבין איראן.



הרושם שיצר נתניהו שהוא יכול לספק את הפתרון האולטימטיבי, ולמנוע מאיראן לייצר נשק גרעיני, הוא שהביא אולי למצב שהעולם הנאור התלבש עליו. ראשי המדינות לא האמינו כל כך שישראל תתקוף את איראן, תוך נטילת הסיכון שטילים איראניים ארוכי טווח יעשו שמות בעורף שלה.



לא ברור אם האיום הישראלי לא היה מלכתחילה בלוף, שמטרתו לגרום לארה"ב לתקוף את איראן. אך אם זו היתה הכוונה, ביבי לא קרא נכון את ממשל אובמה שגמר אומר למשוך את ידיו מכל מעורבות צבאית. "נעלי חיילינו לא ידרכו עוד בשדות קרב לא לנו", אמר. לקראת תום הכהונה השנייה שלו, אובמה רצה להצדיק את פרס נובל לשלום שהוענק לו. בממשלו הרבו להשתמש באימרה המיוחסת לאדמירל מהמאה הקודמת, "אלוהים, תן לי את הכוח לקבל את הדברים שאינני יכול לשנות, את האומץ לשנות את מה שיש ביכולתי לשנותו, ואת התבונה להבחין בין שני הדברים". האימרה הזאת היתה תלויה בחדרי ההדרכה של צה"ל בראשית ימיה של המדינה. יצחק רבין הרבה לצטט אותה, ועתה גם מקורבי אובמה.



 לזכותו של ביבי ייאמר, שהוא באמת יצר את התחושה שישראל עומדת לתקוף. אם זה היה קורה בפועל, לא הייתי רוצה להימצא בתל אביב בעת תגובת נגד של איראן. אובמה אינו שונא את ישראל, כפי שמפיץ מי שמפיץ. בניגוד לפרשנויות השונות, אין בדעת אמריקה לברוח מהמזרח התיכון. אמנם התלות שלה בנפט הצטמצמה, אך עדיין יש לה כאן אינטרסים אסטרטגיים והיא חוששת שסעודיה ומדינות המפרץ יהיו נתונות בסכנה אם תסתלק. בממשל חששו שפעולה צבאית ישראלית, שתתבצע בנשק אמריקאי כמובן, עלולה להבעיר את האזור כולו. אמנם יש עכשיו מתיחות לא קטנה בין ישראל לארה"ב, ומהצד שלנו נשמעים איומים מטופשים שנפעיל את הקונגרס נגד הנשיא, אבל חשוב שלא נמתח את החבל יתר על המידה. אין לנו ארץ אחרת (הנה עוד שיר פופולרי), התומכת בנו ושומרת עלינו גם מעשיית שטויות.



ביבי יכול לזקוף לזכותו את הסכם ז'נווה, שאלמלא ה"תחזיקו אותי" שלו אולי לא היה נחתם. אך אחרי החתימה עובר גל לא סימפטי של אזהרות כלפי ישראל, שהסכם הוא הסכם, ושלא יעלה בדעתה לחתור תחתיו. איש לא יקבל בהבנה מכת מנע צבאית ישראלית עכשיו. מבלי ליטול מביבי את חלקו בגיוס העולם להתלבש על איראן, כדאי לזכור שההסכם עם איראן הוא זמני. איראן, הרואה את עצמה כמעצמה הגדולה באזור, לא תוותר על שאיפתה להיות מדינה גרעינית. אם תפר את ההסכם, הסנקציות יתחדשו ביתר שאת. ואם זה לא יעזור ואיראן תשוב לסורה, יהיו לישראל מספיק סיבות ואמצעים, לפי העיתונות הזרה, להיות שוב הקופייצת בראש.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ