שווא נח או נע? למי אכפת

עטרה אופק
עטרה אופק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עטרה אופק
עטרה אופק


אך נודע כי משרד החינוך שוקל לאחד את מקצועות הלשון והספרות ולקיים להם בחינת בגרות משותפת אחת – ומיד קם קול זעקה. שוד ושבר, מחו המוחים, הרי כך ינציחו את הבורות והעילגות בקרב הנוער וידרדרו את שני המקצועות לביבים, מה גם שמדובר בתחומים נפרדים שלא יעלה על הדעת לערבב ביניהם.



בעיני זהו רעיון מבורך. דווקא ההפרדה הקיימת כיום בין לימוד הלשון (המנותק מהעברית היום־יומית ואינו ידידותי למשתמש, בלשון המעטה) לבין הספרות והשירה, ביטוייה הנעלים של השפה, היא שמדרדרת את הרמה של שני המקצועות. בשיעורי לשון מתעסקים בהיבטים יבשים של השפה שנשמעים לתלמידים כמו סינית: הרי איש אינו מקפיד על כללי הדקדוק בדיבור, אפילו לא המורים ללשון, וגם לא הספרות בת זמננו. ובשיעורי הספרות, המכוונים לקראת בחינת הבגרות, כופים לימוד של יצירות מסוימות ובוחנים את מידת ההבנה של התלמיד בשאלות מזן "נמק, הסבר והדגם", הפורטות את היצירה לפרוטות עבשות, במקום להתעסק בחוויה האמנותית, והמנוסחות בצורה שמוציאה כל חשק לענות עליהן.


תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ