לזכור את פרלוב - דעות - הארץ

לזכור את פרלוב

אריה קרישק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אריה קרישק

מה שנקלט במיוחד, נצרב בתודעה וממשיך ללוותך הוא קולו - עמוק מאוד, שונה, בעל ניגון ייחודי, זר, לא מכאן; ועמו העברית המשובחת שלו, חפה ממליצה ותחפושות, כמו שירה טובה.

אם נכונה המימרה, כי אישיותו של אדם מתבטאת בעיקר בקולו, ולא בפניו, דוד פרלוב הוא אחת הדוגמאות המרשימות לכך. כל מי ששמע קול זה, ומקרוב, לא היה יכול לשכוח אותו. מין עומק באריטוני לירי, בחיתוך אינדיווידואלי, נימה פורטוגזית קלה, אך בלא העגה הדרום־אמריקאית המוכרת. פרלוב היה מדבר־מנגן, וקולו היה מבקיע, אופף אותך, כאילו בא מעולמות אחרים. ולא רק הטון, כמובן, גם התוכן. ולפרלוב, שהחודש מלאו עשור למותו, היה הרבה מאוד להשמיע. ולהראות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ