שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שמונה שנות התעללות בשרון

מנחם בן
מנחם בן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מנחם בן
מנחם בן


בשעה ששורות אלה נכתבות שרון עדיין לא נגאל מייסוריו. הוא עדיין חי־מת כפי שהיה במשך כל שמונה השנים האחרונות, וצריך כמובן לקחת בחשבון שהדברים עשויים להתפרסם ממש במקביל למותו, מה שיגביר עוד יותר את האי־תקינות של המאמר הזה, שעיקרו ביקורת חריפה על שלא נתנו לו למות קודם.



בקטע דוחה במיוחד שפירסם גלעד שרון ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי הוא השמיץ אחות אחת, שהעזה להגיד לו את האמת, ממש בהתחלה, לפני שמונה שנים, וקראה לו להניח לאביו למות. הנה כך מתאר גלעד שרון את הדברים, בנימה ילדותית שלא לומר גזענית: "יום אחד, בזמן האשפוז השני, כשהיינו במחלקה בקומה שבע בהדסה, נכנסה לחדר מישהי לבושה בבגדי אחות. היא היתה שחורת שיער ושחורת עיניים, מבטה חודר, נראתה לי כמו מכשפה. היא אמרה לי: 'אתה יכול לשחרר ולתת לו ללכת. זה רק בידיים שלך'". תגובתו של שרון הבן היתה: "אני בחיים לא עוזב". אהה. ממש קופי של אבא שלו. לא מוותר לעולם. גם לא כשכל הוויתור כולו הוא על מכאוביו ואומללותו של אבא שלך.


תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ