המורשת האמיתית של שרון

יואב פלד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יואב פלד

עם מותו של אריאל שרון ניטש ביתר שאת הקרב על עיצוב הזיכרון של מורשתו. כמו אחרי הודעתו על ההתנתקות מעזה, מבקשים כעת רבים וחזקים לשמר את זיכרונו כאיש שלום. אולם מורשתו האמיתית של שרון היא מורשת של מלחמה כפולה, המתנהלת עד היום, נגד הפלסטינים ונגד עניי ישראל.

כאשר נבחר לראשות הממשלה בפברואר 2001, היה לשרון חזון אסטרטגי ברור עבור החברה הישראלית, שאותו הגשים בכישרון ובנחישות שאיפיינו אותו בכל חייו. עיקרו של החזון היה מחיקת עקבותיה של מפלגת העבודה בשני תחומים: היחסים עם הפלסטינים ומה שנותר ממדינת הרווחה הישראלית אחרי 15 שנים של ליברליזציה כלכלית. כל אחד משני חלקי החזון תאם את שאיפותיו של אחד משני המעמדות החברתיים העיקריים ונגד את אלה של המעמד האחר: הבורגנות הישראלית־יהודית, ילידת הליברליזציה, ביקשה למחוק את שרידי מדינת הרווחה על ידי קיצוץ דרסטי בקצבאות, ואילו מעמד הפועלים היהודי, קורבנו של תהליך הליברליזציה הכלכלית, הפנה את זעמו אל הפלסטינים ותהליך אוסלו, אותו זיהה, בצדק, כגולת הכותרת של הליברליזציה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ