לימור ואני - סיבוב שני

יוסי שריד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי שריד

הוא עצמו היה סטיריקון מרושע כסטיר. למספיד הלאומי של כל המי ומי, בוודאי היה מעיר בטוב־לב־רע: שמעון, מאיפה שלפת את "על מצחך פלדת ניצחונות וזהב תקוות", ואיך נבדיל בין אריק לאריק - זה ששׁר וזה ששׂר - כשכולם מאותו הכפר. מרוב מליצים לא רואים את הצער, רק את הקשקוש בקומקום שומעים: כולם נפילים, כולם יחידים בדורם ואחרונים במינם – אין גרוטאה שאין לה שעה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ