שב"כ מסוכן

אמיר אורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר אורן

שולמית אלוני עמדה לפני 40 שנה במרכז רגע גורלי בתולדות ישראל - לשלום או להחרפת הסכסוך. יצחק רבין מיסמס אז את ההזדמנות, ויתר על רצ בראשות אלוני ונכנע ללחץ הלאומי־דתי של המפד"ל וגוש אמונים. כך אבד הסיכוי להסדר ירדני־פלסטיני עם המלך חוסיין, בטרם מלאו השטחים התנחלויות.



 צה״ל, בפיקוד מוטה גור ואחר כך רפאל איתן, קרא את המפה וסייע למתנחלים. לעתים, כמתועד בביוגרפיה של אחד מאדריכלי ההתנחלויות, מתי דרובלס, באספקת מסוקים להובלת מבנים לאתרים חלופיים. כשהצבא רצה להכשיל נסיגות לצורך הסדרים, גויסו קציני מודיעין שהסבירו מדוע אסור לוותר על פסגות מסוימות, כי רק עליהן ניתן להפעיל תחנות התרעה. זה היה תירוץ שקוף, מונחים מקצועיים בשירות השקפות פוליטיות. קצין מודיעין ראשי אז, תא"ל דב תמרי, פרם אותו והוכיח שאפשר למצוא תחליפים - אם רק רוצים. המדיניות צריכה להכתיב את חיפוש האמצעים, לא להיפך.


תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ